רופאות תפרו מסקנה שתתאים לרצון המדינה

ד"ר יהודית שחם וד"ר סבטלנה אייזנשטט המליצו לפטר עובדת מטעמי בריאות, למרות שלא הייתה לכך הצדקה ועשו זאת כדי לרצות את המדינה שביקשה לפטר אותה. כך קובע שופט בית משפט השלום בכפר סבא, אלדד נבו. זינאידה יעקובוב היא אחות במרכז הגריאטרי "דורות", נקלעה לעימותים עם הממונים עליה ובסוף 2012 הוגבלה עבודתה מטעמים רפואיים. בספטמבר 2013 הופיעה יעקובוב בפני ועדה רפואית של משרד הבריאות, שתפקידה לבחון האם עובד מדינה כשיר לבצע את תפקידו ולהמליץ כיצד לנהוג בו. שחם עמדה בראש הוועדה ואייזנשטט הייתה החברה השנייה בה, והשתיים קבעו: "יש סיבה רפואית מספקת להפסקת עבודתה התקנית ובכל תפקיד בשירות המדינה" - כלומר, גם בתפקיד שיכול היה להתאים למצבה הרפואי. הוועדה הגיעה למסקנה זו לאחר שהממונה על יעקובוב, רחל רווה, שלחה לה מכתב - שהוסתר מעיניה של יעקובוב - ובו טענה שהיא פוגעת בתפקודה של המחלקה בה הועסקה. לדברי נבו (31.12.17), שחם טענה בעדותה שאינה יודעת האם יש במערכת הבריאות תפקיד של אחות שאינו כרוך במאמץ פיזי. הוא מעיר, כי הכל יודעים שיש תפקידים כאלו, ולדבריו גרסתה של שחם נועדה להסתיר את הסיבה האמיתית למהלכיה: הרצון ליישר קו עם עמדתו של מרכז דורות השייך למדינה. הוא אומר: "מתברר, שבמקום ועדה רפואית בלתי תלויה, המקבלת החלטות תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי - רפואי ובחינת התאמת העובד/ת לתפקידו התקני, ד"ר שחם מנהלת ועדה ששיקול הדעת שלה אינו רפואי ובוודאי שאינו עצמאי. ד"ר שחם רואה עצמה כמשרתת את האינטרסים של המעסיק, ואם הוא מעוניין להיפטר מעובד גם ללא סיבה רפואית מוצדקת - היא תעשה כדברו". נבו מציין, כי שחם למעשה הודתה בכך בעדותה כאשר אמרה: "אם הייתי כותבת רק בתפקידה התקני, מקום העבודה שלה היה אמור לתת לה תפקיד אחר. מקום העבודה כתב שאין תפקידים אחרים. אני לא יכולה להתעלם מזה". והוא מדגיש: "המעסיק של התובעת היא מדינת ישראל, על כל מוסדותיה הרפואיים". נבו קובע: "התנהלות זו של הוועדה הרפואית, שנמנעה מלהפעיל שיקול דעת עצמאי, שימשה ככלי שרת בידי המעביד, קיימה מנגנון העברת מידע מאחורי גבה של התובעת, מבלי לאפשר לה זכות להגיב ולסתור את טענות המעביד - היא התנהלות חמורה, שלא כדין, תוך חריגה מסמכות ופגיעה בעקרון הצדק הטבעי ובזכות להליך הוגן". עבודתה של יעקובוב הופסקה בנובמבר 2013 והיא חזרה לעבודה כעבור חצי שנה, לאחר שעמדתה התקבלה בידי ועדת ערר. מסקנותיה של ועדת הערר, אומר נבו, מלמדות על העוול שגרמה שחם ליעקובוב, ומאז שחזרה לעבודתה היא מתפקדת לשביעות רצונם של הממונים עליה. הוא חייב את המדינה ואת רווה לפצות את יעקובוב ב-140,000 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 35,000 שקל. את יעקובוב ייצג עו"ד דוד מימון, ואת רווה והמדינה - עו"ד יוסף מנסור.