יש להכות תאגידים בכיסיהם במאות מיליונים במקרים המתאימים, כדי ליצור הרתעה ולמנוע מהם ביצוע עבירות ומעשי שחיתות - אומרת (17.1.18) סגנית מנהל מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, חנה קורין. היא דיברה בהשתלמות של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
עו"ד פיני רובין יצא נגד האחריות השילוחית המוטלת על נושאי המשרה מכוח מעשי התאגיד, באומרו שהדבר חותר מתחת לעקרון החפות, ואזי על המנהלים להוכיח שהם לא יכלו למנוע את העבירה. קורין השיבה, כי מטרת הטלת האחריות האישית היא לגרום למנהלים לנהל כיאות את התאגיד "ולא לחיות בלהלהלנד ולסמוך על כל מיני אנשים אחרים". רובין טען בתגובה, כי מדובר בהטלת חובות פליליות בדלת האחורית: "יצרו עבירות מחדל ועבירות פיקוח, למרות שהחוק אינו מטיל על הדירקטור חובות כאלה".
קצין הציות הראשי של בנק דיסקונט, עו"ד רמי ששון, אמר ש-60% מעבודת מנכ"ל כיום היא אסדרה (רגולציה) וכי סדר היום של דירקטוריונים כולל 80%-70% של אסדרה. "התאגיד משותק", קבע ששון. "ואז לוקחים את זה לקיצוניות השנייה: לא נסתכן ולא נעשה. התוצאה היא למשל שלא רוצים לפתוח חשבונות - ואז הציבור טוען שפוגעים בתחרות".
רובין עמד על ההשלכות של הרשעת תאגידים וציין, כי כאשר מדובר בתאגיד מפוקח - עלול המאסדר לשלול את רשיונותיהם או להטיל על מגבלות. היבט נוסף הוא בתחום המכרזים, ודאי הבינלאומיים שבהם, כאשר המתמודדים נדרשים להצהיר שאין להם עבר פלילי. עוד עמד על כך, שבנקים עלולים לסרב לשרת תאגיד שכזה, ולו רק מסיבות של חשש לפגיעה במוניטין שלהם - אפילו אם כל מה שאירע הוא פתיחה בחקירה.
ששון השיב: "אז מה הציפייה? שנפתח חשבונות ככה בצורה חופשית, כאשר יש מאסדר שעושה עלינו ביקורות? שהשם שלנו יימרח בעיתונות, כאשר התקשורת חורצת את הדין שלנו כבנק? לכן יש לי אפס סובלנות כלפי מי שהורשע בפסק דין חלוט, לא כאשר יש חשדות". עוד אמר, כי "היום אנחנו צריכים להכשיר דירקטורים באיזושהי חווה מבודדת, כי על כולם אפשר לטעון שהם נמצאים בניגוד עניינים; הרי לכולם יש עבר כלשהו".
לדברי ששון, "הקריטריון הראשון במעלה היא תרבות ורוח התרבות. אם האמירות של המנכ"ל ברורות, זה מחלחל כלפי מטה. אם למעלה יש זלזול, אין משמעות לאכיפה. לכן בחקירות ובבדיקות ישר לוקחים את המנכ"ל כדי לראות מה נעשה והאם הוא מבין מה זו אסדרה ומה זה ציות".
