2,230 משתתפים התבקשו לרשום תיאור דמיוני של אדם שלישי שתואר לחבר, מניתוח הטקסטים נמצא כי נשים וגברים מרכלים באותה מידה, אך גברים מתנגדים לרכילות יותר מאשר נשים ולעומת זאת נשים מרכלות באופן יותר חיובי. כאשר התבקשו המשתתפים לדמיין סיטואציה בה הם נפגשים עם חבר ומתארים לו אדם שלישי שהם כרגע פגשו כביכול, לא אוזכרה כלל המילה רכילות. על-אף כך מרבית הנבדקים תפסו את הבקשה כקשורה לריכול ומתוך כך נתקלו גם בסירובים (372) לתיאור של האדם השלישי, כאשר הסירובים הגיעו בעיקר מגברים שהתנגדו לרכילות.
לאחר ששאר המשתתפים (1,858) תיארו את האדם השלישי, הטקסטים נותחו בעזרת תוכנה מיוחדת שאותה פיתח ד"ר אייל אקהאוס, תוכנת TEXTIMUS תומכת בכריית מידע טקסטואלי. היא אפשרה לחוקרים ד"ר אייל אקהאוס וד"ר בתיה בן הדור מאוניברסיטת אריאל שערכו את המחקר לזהות תבניות שלא ניתנות לאבחון בקריאה ידנית, ועזרה להם לחשוף משמעויות נסתרות בטקסטים.
מהתוצאות עולה כי נשים וגברים מרכלים בדיוק באותה מידה, בניגוד לסטריאוטיפים נפוצים בהם נשים מרכלות יותר, אך הנושאים שהם מרכלים עליהם שונים, נשים מרכלות יותר על יחסים חברתיים והופעה חיצונית, למרות שבאופן כללי מיעטו העונים להתייחס להופעה חיצונית של האדם המתואר. כאשר הנשים העונות התייחסו למראה החיצוני זה לרוב היה עבור גברים. ההתייחסות למראה החיצוני של הגברים הייתה חיובית, אך היא לוותה בתיאור שלילי של תכונות אופי, למשל-"הוא נראה טוב אך הוא שחצן ולא כל כך חכם".
כמו-כן נמצא כי נשים משתמשות בביטויים יותר חיוביים כאשר הן מרכלות ולא באופן שלילי כמו שהונצחו עד עכשיו על-פי הסטריאוטיפים. אומנם מרבית האנשים מתייחסים לרכילות באופן שלילי, אך רכילות היא אמצעי תקשורת א-פורמלי חשוב ולרוב אינו מערב דווקא השמצה או השחרה של המרוכל, עם זאת, ניתן להעביר באמצעי זה מסרים באופנים מורכבים.
