תקנה 168 בתקנות התעבורה המגבילה את שעות הנהיגה אינה סותרת את חוק שעות עבודה ומנוחה. בכך הופרך חשש שהועלה בדיון שהתקיים בתחילת נובמבר 2017 בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים שע"י ועדת הכלכלה, בו נטען כי התקנה, המאפשרת 7 שעות מנוחה בין משמרת למשמרת, סותרת את חוק שעות עבודה ומנוחה המחייב 8 שעות מנוחה.
משרדי התחבורה, העבודה והמשפטים מאוחדים בדעה כי לא קיימת סתירה בין חוק שעות עבודה ומנוחה לבין תקנה 168. זאת משום שמדובר בשני הסדרים מקבילים, הנוגעים בהיבטים שונים. הדבר הובהר בדיון שנערך עם יו"ר ועדת המשנה, ח"כ
יעקב אשר, שהתקיים ב-13 בדצמבר 2017 ופרטיו נודעו ל-News1.
חוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס לחובת המעביד כלפי העובד ולשעות העבודה בהן הוא יכול לחייב את העובד לעבוד ולנוח בהתאם. לעומת זאת, תקנה 168 מתייחסת להיבטי בטיחות בנהיגה וקובעת את מספר השעות שנהג יכול לנהוג באופן שיבטיח את הבטיחות בנהיגתו. תקנה זו מתייחסת לנהגים של כלי רכב מסוימים, שכירים ועצמאים. מאחר שאין כל סתירה בין ההסדרים לא נדרש לערוך בהם תיקון.
במשרד העבודה אומרים כי תקנות התעבורה מתייחסת לנהג וחלות על כל נהג רכב כבד באופן פרסונלי, בין אם הוא שכיר או עצמאי והכל כפי שקובעות תקנות התעבורה. זאת לעומת חוק שעות עבודה ומנוחה שחל על כלל השכירים במשק.
"הנורמות חיות זו לצד זו ואין ביניהן סתירה. ייתכנו מקרים בהם נהג הוא גם שכיר וגם נהג רכב כבד כהגדרתו בתקנות התעבורה ובמקרים כאלו על המעסיק לעמוד בשתי הנורמות: כלומר לא לדרוש מנהגיו (גם העצמאיים) לעלות על הכביש לפני שנחו 7 שעות ולאפשר לעובדיו השכירים 8 שעות מנוחה בין יום עבודה למשנהו", לשון התגובה.