ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה (יום ג', 23.1.18) בתופעת הגניבות מבסיסי צה"ל. אל"ם גיל ממון, מפקד המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) מסר כי בשנתיים האחרונות היו כ-50 אירועי גניבה בכל שנה במרכז לאימוני יבשה (מל"י) בצאלים. אל"ם ממון הוסיף שאלה רק המקרים שדווחו לצה"ל וכי בהחלט ייתכן בהם יש מקרים שאיש המילואים פנה ישירות למשטרה, או החליט שאין טעם לדווח כלל, ואז הנתון לא יהיה בידיו. רפ"ק רונן ישי, נציג חטיבת המודיעין של המשטרה, הוסיף: "מדובר בדרך כלל בארגוני פשיעה שמחפשים את הנשק הצה"לי התקני ולא רובים מאולתרים מסוג קרלו כמו שיש בשטחים. אם באירוע פלילי קלאסי אתה שם דגש על לתפוס את העבריין, פה יש דגש על איתור כלי הנשק באותה מידה, אם לא יותר, וככל שהגניבה יותר קטנה, יותר קשה לאתר את הגנב. חשוב גם לזכור ששטחי אש הם עצומים, ואין לדעת מאיפה יצא הגנב, שלרוב עם רכב שטח. מצבת כוח האדם במשטרה לא מאפשרת הצבת שומר קבוע בחניון של בסיס למשך שבוע של אימון, מבלי לפגוע בפעילות חיונית לא פחות". לדיון הגיעו שורה של משרתי מילואים, אשר הביעו כולם תחושות של כעס, חוסר אונים, ואף חוסר אמון בצה"ל ובדרך התמודדותו עם התופעה. מאיר דויטש, רס"ן במילואים ונציג תנועת רגבים אמר בדיון כי מנתונים שיש בידיו הוגשו רק חמישה כתבי אישום בנושא. אריק גרינשטיין, לוחם במילואים אמר כי: "למצ"ח אין נתונים כי אנו פשוט לא רואים טעם לדווח. נוהלי הפתיחה באש בדרום הן כמו בת"א ושום חייל מילואים לא יפעל כי הוא לא רוצה להסתבך. הוא בא להתאמן לקראת המלחמה הבאה ולא רוצה חקירה ותיק משפטי ועלויות של עורכי דין". איתמר כהן, מ"פ במילואים, סיפר כי בעת נסיעה בשטח, כשהציוד קשור לאוטו, הגיע לצד הרכב טרקטורון, והרוכבים חתכו את השרשראות תוך כדי נסיעה וברחו עם הציוד. "אירוע שמתרחש בשלוש לפנות בוקר, כבר בשש יש לגופי הביטחון מידע מה נגנב ואצל מי הוא, אז למה לא נעשה כלום?" תהה. ח"כ ענת ברקו (הליכוד), יוזמת הדיון, אמרה: "השב"כ רץ אחרי כל חגורת נפץ, בזמן שמחסני צה"ל הפכו למחסן נשק עבור ארגוני טרור ופשיעה. יש כאן פשיעה חוצה מגזרים, דתות ועדות. פגיעה עקבית בכשירות צה"ל וביכולת לבצע אימון תקין. הגרוע מכל, מעבר לאבדן ההרתעה, והאנרכיה שקיימת, שהנושא פוגע במורל ובמוטיבציה של החיילים. חיילים חמושים שנשדדים לאור יום. אני מציעה להפסיק את הביזיון הזה. שיתוף הפעולה בין הצבא למשטרה הוא מתחת לכל ביקורת ויש להאציל סמכויות מעצרים על חיילים. בנוסף, יש ליצור כוח הרתעה בשטח שידע לעקוב אחר הפושעים לכפרים שלהם". ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "ספק הנשק הכי גדול של העולם התחתון הוא צה"ל ובהפרש ניכר מהמקום השני. אי-אפשר לטפל בזה רק דרך מיגון של הבסיס, אלא חייבם לייצר הרתעה. אנו הופכים עולמות להוקיר את משרתי המילואים בחייהם באזרחות, ובסוף הם מגיעים למילואים ושם מופקרים ללא שמירה ראויה". יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "הוועדה ביקרה לאחרונה במל"י וראתה יכולות מרשימות, אך גם שמעה דברים מתסכלים מאוד מהסגל לגבי תופעת הגניבות שהיקפיה מדהימים. אנחנו מאמנים יחידות למבצעים, ומהצד השני של המתרס יכול להיות שמחכה נשק צה"לי שיופעל נגדם. הפשטות והחוצפה, להבנתנו, לא פוגשת קו תקיף מהחיילים או מצה"ל, למרות שכאשר גורם אכיפה הופך להיות יעד העבירה ברור שמדובר בנזק כפול ומכופל. הרי עצם הכניסה לשטח אש היא עבירה על החוק, עוד לפני הגניבה, והם עושים זאת בלי בעיה. בלתי אפשרי שכח באימון ישקיע משאבים או קשב בלדאוג לציוד או לרכב שלו בחניון. אובדן ההרתעה ששודר כאן והתחושות הקשות של אנשי המילואים מבהירות שזה דיון ראשון בנושא ובשום אופן לא אחרון".