המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ ליבשת אפריקה התגלה במערה שבכרמל. כך עולה ממחקר של צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה. ממצאי התגלית מתפרסמים (יום ה', 25.1.18) בכתב העת היוקרתי Science.
החוקרים מספרים כי המאובן, לסת עליונה עם שיניים של אדם מבוגר, נמצא במערת מיסליה שבכרמל. באמצעות שיטות מחקר מתקדמות, התגלה כי ללסת ולשיניים מאפיינים של בני אדם מודרניים. שיטות תיאורך שונות, הראו שגילו של המאובן הוא בין 177,000 ל-194,000 שנה.
לפי פרופ' הרשקוביץ, התגלית מעלה תהיות לגבי הידוע כיום על הופעתו של האדם באפריקה, ויציאתו מהיבשת. לשיטתו, הממצא הנוכחי מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, והיא משנה את לוח הזמנים וההגדרה של מהו אדם מודרני.
לפי המחקר כיום, תיארוך יציאתו של האדם מאפריקה, ומסלול ההגירה שלו לאסיה ואירופה, עומד כיום בבסיס ההבנה של האבולוציה האנושית. לדבריו, ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה האנושית בשני מיליון השנים האחרונות, שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו זמנית. התגלית בכרמל, פורצת כעת את הדרך להבנת האופן בו התגבשה האוכלוסייה האנושית מאוסף לקבוצה הומוגנית אחת. לפי פרופ' הרשקוביץ, הממצא הנוכחי מעיד כי חלק חשוב בהתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני, התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, בין היתר כתוצאה מהכלאות של מינים שונים של האדם.
לפי התיאוריה המקובלת כיום, האדם המודרני התפתח לפני 200 אלף שנה, והיגר מאפריקה לפני 100 אלף שנה. אלא שהמאובן שהתגלה בכרמל דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה. לפי החוקרים, פריצת דרך זו מתאימה לממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים חדשים, שגם מצביעים על מוצא קדום יותר של האדם המודרני, ועל יציאה מוקדמת יותר מאפריקה.
מהממצאים ניתן ללמוד, כי תושבי אותה מערה בכרמל היו קבוצה מיומנת של ציידים-לקטים שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי אבן שמעידים על תחכום וחדשנות. כלים אלו ביחד עם המאובן, מרמזים על השינוי התרבותי במעבר שבין התקופות השונות באזור ארץ ישראל.
