פרקליט המדינה,
שי ניצן, החליט (יום ג', 30.1.18) שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה לשעבר,
אהוד אולמרט, בשל הוצאת קטעים מסווגים מספרו מכלא מעשיהו. ההחלטה התקבלה על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט.
במאי 2017 התגלה ברשותו של עו"ד
חנינא ברנדס, שסיים ביקור אצל אולמרט (שריצה את עונשו בפרשת
הולילנד), פרק מתוך ספר שמתכנן אולמרט לפרסם בהוצאת ידיעות ספרים. בדיקה העלתה, כי מדובר בחומר מסווג שאותו ניסה אולמרט להוציא אל מחוץ לכלא בניגוד לנהלים שהוכתבו לו בידי משרד הביטחון, שכן ברנדס לא היה מורשה לקבל את המסמך.
הבדיקה העלתה - מגלה ניצן - כי לא הייתה זו הפעם היחידה בה פעל אולמרט בצורה כזאת. הוא העביר לידיעות ספרים ולגורמים בלתי מורשים נוספים פרקים מטיוטת הספר. היו אלו הפרק שנתפס אצל ברנדס ו"פרק נוסף שעסק באירוע ביטחוני אחר, אשר גם לגביו חיוו גורמי הביטחון את דעתם כי חשיפת המידע המופיע בפרק זה עלולה הייתה לפגוע פגישה קשה בביטחון המדינה. זאת עשה לכאורה באמצעות עורכי דין שביקרו אצלו, שככלל, בניירותיהם לא נערך חיפוש בעת כניסתם ויציאתם מהכלא". עורכי הדין העבירו את המסמכים להוצאת הספרים ולגורמים נוספים, בידיעתו של אולמרט.
ניצן מוסיף, כי לדעתם של גורמי הביטחון, "חלק מהסודות הביטחוניים שאולמרט העלה על הכתב ומסר לגורמים שונים, הם רגישים מאוד וחשיפתם עלולה לפגוע ביכולת ואמצעים של מדינת ישראל. אולמרט כתב בפרקים אלו, בין השאר, אודות יכולות מבצעיות ופעולות מבצעיות של יחידות מיוחדות וכיוצא בזה". הצנזורית הראשית פסלה את שני הפרקים בהם מדובר.
ניצן מנמק את סגירת התיק בכך שאולמרט אומנם פעל בניגוד להנחיית גורמי הביטחון והביא לסכנה של דליפת מידע רגיש ביותר, אך הוא העביר אותו רק לגורמים שעסקו בספרו ופעל בהתאם להנחיות הצנזורה בנוגע לפרסום בפועל. עוד הוא מציין, כי ועדת השחרורים - שהחליטה לנכות שליש מעונשו של אולמרט - מצאה שהטיפול של הגורמים המוסמכים בסוגיית שמירת המסמכים המסווגים שכתב, לא היה מיטבי.
ניצן מוסיף, כי בעבר לא ננקטו צעדים נגד מי שפעלו באופן דומה, ומעיר שבקרוב יגובש דוח העוסק בסוגיה של כתיבת ספרים בידי בכירים לשעבר תוך שימוש בסופרי צללים. לבסוף אומר ניצן, כי הביא בחשבון את שיתוף הפעולה המלא של אולמרט עם מערכת הביטחון בצעדים שנועדו למניעת סיכון דליפת החומר, ואת בקשתו מאנשי ידיעות ספרים לשתף פעולה בצורה דומה.
