המשטרה חרגה בצורה משמעותית מצו של בית המשפט - אותו קיבלה על סמך מידע חלקי שהציגה בפניו - וחדרה בצורה קשה ובלתי חוקית לפרטיותו של עובד שנחשד בגניבת סודות ממעסיקו. כך קובעת (16.1.18) שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
נעה תבור.
חברת רמפל
סלולר סטוקמרקט, המשווקת מכשירים סלולריים, הגישה קובלנה פלילית פרטית נגד העובד לשעבר טיבריו לוי והיהלומן יהושע לבנברג (שנכנס לעסקי הסלולר), בטענה שלוי גנב ממנה מידע עסקי רגיש והעביר אותו ללבנברג. תבור זיכתה את השניים לאחר שקבעה, כי רפמל הציגה ראיות שהושגו בצורה בלתי חוקית - הן על ידה ועל-ידי המשטרה לאחר שהגישה תלונה נגד לוי. תבור מותחת ביקורת חריפה במיוחד על מנכ"ל רמפל, רמי פלר, העומד בראש קבוצת RCS, המציגה את עצמה כ"החברות המובילות בעולם לסחר ולהפצה כלל-עולמית של מכשירים ניידים".
פלר חשד בלוי בשנת 2010, נטל את הטלפון הסלולרי שהעמידה החברה לרשותו וביצע בו חיפוש שהעלה 150 מסמכים שלטענתו הוכיחו את החשד נגדו. אולם תבור פסלה ראיות אלו בקובעה שמדובר בפגיעה קשה בפרטיותו של לוי, שכן מעסיק אינו רשאי לחדור בצורה כזו לתכניו של טלפון סלולרי - אפילו אם הטלפון שייך לו עצמו. לדברי תבור, יש להבדיל בין כניסה לתא דוא"ל השייך למעסיק - אותו התיר בית הדין לעבודה בתנאים מגבילים - לבין כניסה לכל התכנים של הטלפון הסלולרי.
תבור המשיכה ופסלה את המסמכים שהפיקה המשטרה בשנת 2011 מן הטלפון של לוי. היא מציינת תחילה, כי רמפל מסרה למשטרה מידע חלקי ואף מטעה בתמיכה בבקשתה לערוך חיפוש בטלפון, והמשטרה מצידה הסתמכה על דבריה של החברה ללא כל בדיקה נוספת. הפגם העיקרי היה שהמשטרה הפרה את הצו שהוצא לבקשתה, כאשר הפיקה מהטלפון מידע אישי ואף לא ניסתה כלל למיין בינו לבין המידע שהיה דרוש לבירור התלונה.
עוד מעירה תבור, כי כיום לא ניתן להבדיל בין החומר שהוציא פלר לבין זה שהוציאה המשטרה, וגם בכך די כדי לפסול את כל הראיות. היא מדגישה, כי לא ניתן להלבין את מעשיו הפסולים של פלר על-ידי פנייה למשטרה כדי שזו תוציא בדיעבד כחוק את אותן ראיות, וכי הכשרה כזאת תעודד בריונות ועשיית דין עצמית. תבור גם פסלה את הודאותיהם של לוי ולבנברג במשטרה, באומרה שהן היו תוצאה של הראיות הפסולות שהוצגו בפניהם. בהינתן כל אלו, נותרו שביבי ראיות בלבד שאין בהם די בהליך פלילי.
תבור מוסיפה, כי יש מקום לזכות את לוי ולבנברג גם מטעמים של הגנה מן הצדק, שכן ניהול ההליך עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. ההליך נועד לשרת את רצונה של רמפל לנקום בלוי ומחישובי כדאיות כלכלית, ואין אינטרס ציבורי בניהולו. גם גניזת התיק בידי הפרקליטות מצדיקה את ביטול ההליך הנוכחי, בו נקטה רמפל תוך התעלמות מהבעייתיות של ראיותיה ובמקום לפנות להליך אזרחי.
לכך נוספו האיומים שהשמיע חוקר פרטי מטעם רמפל כלפי לוי בנוכחותו של פלר, והעובדה שהקובלנה הוגשה ביום האחרון שלפני ההתיישנות. גם התנהלותו של פלר בזמן ההליך הייתה פסולה: הוא שוחח עם החוקר הפרטי לאחר שנמסר שהוא יוזמן כעד הגנה, והגיש תלונה ללשכת עורכי הדין נגד הסניגור - צעד כה חריג, עד שעורך דינו התנער ממנו. את רמפל ייצג עו"ד שמואל הקר, ואת הנאשמים - עו"ד יורם סגי-זקס.
