אין מקום לתת הפטר לחייבים צעירים שחובותיהם נוצרו בשל אשראי צרכני, כל עוד אינם פורעים את כל חובותיהם. כך סבורה הכנ"ר, סיגל יעקובי, בראיון ל"עורך הדין" של בטאון לשכת עורכי הדין.
יעקובי אומרת עוד כי ב-12 השנים האחרונות גדל היקף הפעילות של הכונס הרשמי ב-750% וכיום הוא מטפל ב-55,000 תיקים; אשתקד הוגשו 20,000 בקשות לפשיטת רגל, לעומת 2,500 בשנת 2005. אולם כוח האדם לא גדל אפילו כפליים, והתוצאה הבלתי-נמנעת היא פגיעה ברמת השירות. את הגידול מייחסת ליעקובי לרפורמה שהקלה על קבלת הפטר, ריבוי אשראי צרכני ועוד. בנוגע למינוי בעלי תפקיד, אומרת יעקובי כי יש להגביל את אפשרותם של הכנ"ר ובית המשפט להשפיע על זהותם, וכי יש לשאוף להרחבת מעגל המתמנים לתפקידים.
היא מתנגדת לעמדתו של נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, ולפיו סף הכניסה להליך פשיטת הרגל צריך להיות בן שש ספרות לעומת 25,000 שקל כיום. "קביעת רף גבוה מדי תפגע בשכבות המוחלשות, אשר מודרות מהליכים משפטיים בכל מקרה". לעומת זאת, יעקובי מסכימה עם העמדה לפיה יש להתחשב בנסיבות יצירת החוב. היא אינה סבורה שישראל היא גן עדן לחייבים, כפי שנטען, אם כי מסכימה שנוצרה תופעה לא בריאה של יצירת חובות וקיים סוג של השלמה עם התופעה.
עוד התייחסה יעקובי לשכרם של בעלי תפקיד בתיקי חדלות פרעון, ואמרה שיש לטפל בתקנה המסדירה זאת, כי "התוצאות שמתקבלות אינן סבירות", כמו בתיק מגה [שם דרשו הנאמנים 154 מיליון שקל; ביהמ"ש צפוי לאשר 25 מיליון שקל]. "ככל הנראה התקנה בעייתית וצריך לקבוע כלל אחד שיסדיר את השכר. לדעתי, אנחנו קרובים מאוד לנקודה הזאת". לדעתה, יש לצמצם מאוד את מספר המקרים בהם על הכנ"ר להביע את עמדתו בתיקי חדלות פרעון, ולבקשה אותה כאשר מתעוררות סוגיות חדשות, כאשר מתעוררים חששות לניגודי עניינים מצד בעל התפקיד או בבקשות לשכר טירחה.
על תפקידה כאפוטרופוסית הכללית אומרת יעקובי כי את רוב משאבי הפיקוח יש להפנות לעבר האפוטרופוסים המקצועיים. היא העירה, כי בחמש-שש השנים האחרונות נמצאו לפחות שלושה מקרים של תאגידי אפוטרופסות שמעלו הכספי החסויים, והזכירה שבשנה שעברה פורסם נוהל לתאגידים כאלו. "לדאבוני הרב, יש תופעה מדאיגה של ניצול לרעה של הכוח שהופקד בידי אפוטרופוסים", הוסיפה.
