כשלי חקירה חמורים נשנים למרות פס"ד

סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, מנחם פינקלשטיין - העומד בראש הרכב תיקי פשע חמור - אומר (29.1.18) שקיימת תופעה מדאיגה של כשלי חקירה במשטרה ונתק בינה לבין הפרקליטות, המחייבת הקמת צוות של בכירי מערכת האכיפה כדי לדון בה. ההחלטה ניתנה בידי פינקלשטיין וחבריו להרכב - השופטים ליאורה ברודי ורמי אמיר. בדצמבר שעבר חזרה בה המדינה מכתב אישום שייחס שורה של עבירות חמורות, ובראשן נסיון רצח, לאחר שבפרשת התביעה התגלו כשלים קשים בעבודת המשטרה. לאחר תמלול הפרוטוקול, הוסיף ההרכב בראשותו של פינקלשטיין התייחסות לכשלים אלו. הכשלים המרכזיים היו "תשאול נעלם" - שיחה בין שני חוקרים לבין הנאשם פאדי ג'רושי, אשר התנהלה מחוץ לבניין המשטרה ולא תועדה; והימנעות המשטרה והפרקליטות מניסיון לאתר את אחיו של פאדי, למרות ראיות משמעותיות שקשרו אותו לאותן עבירות. השופטים מוסיפים: "אנו סבורים שיש לראות כשלים אלה בראייה רחבה יותר, הנוגעת לטיב הקשר המקצועי שבין הפרקליטות לבין היחידות החוקרות של המשטרה. זאת משום שלמרבית הצער, אין זו הפעם הראשונה שבעת שבתנו בדין בעבירות החמורות ביותר, נחשפו בפנינו כשלים חמורים, שבסופו של דבר גרמו או תרמו תרומה משמעותית לזיכוים של נאשמים מעבירות רצח וניסיון לרצח, וזאת בין אם הנאשמים זוכו לחלוטין, ובין אם ההליך המשפטי הסתיים ב'קול ענות חלושה', היינו בהרשעה מינורית שאין בה זיקה סיבתית בין העבירה לבין מות הקורבן". פינקלשטיין, אמיר וברודי אומרים, כי ההרכב כבר נתקל בתשאולים שלא תועדו. "שיטת חקירה פסולה כזו היא רבת משמעות. מאחר שמדובר בחקירות נעלמות מעינינו - אין אנו יכולים לדעת מה היה אורכן, והאם הופעלו בהן לחצים או איומים, או שמא ננקטו אמצעי פיתוי והשאה על-ידי החוקרים. החשש הוא שאם ננקטו אמצעי חקירה פסולים על פניהם, נעשה הדבר בחלק הסמוי מן העין, ולא בחלק הגלוי של החקירה. אכן, חשיפתו של התשאול הנעלם מערערת את ההנחה, או החזקה, בדבר תקינותה של החקירה כולה". בתיק רצח נוסף "שהתה מדובבת בתא מעצר עם חשודה, ומכיוון שהדיבוב הוקלט, הוקלטה גם התרחשות יוצאת דופן שבה נכנסו לתא המעצר שלושה חוקרי משטרה וביצעו תרגיל חקירה פסול, שבמהלכו איימו על הנחקרת כי יפיצו ברבים, וכן לבני משפחתה, תמונות אינטימיות שלה ושל המאהב שלה (תמונות שלא היו ולא נבראו). לא נרשם כמתחייב מזכר בעניין תרגיל החקירה, וספק אם הייתה כוונה כלל לתעדו". השופטים מדגישים, כי "תשאולים נעלמים" מפתיעים גם את התביעה, תוך הפרה של כללי יסוד. המשטרה עוסקת במלאכת קודש, אותה היא חייבת לעשות כדין ויש חשיבות רבה לשיתוף הפעולה שלה עם הפרקליטות. אולם למרות שאותו הרכב עצמו שב והתריע על כך, התופעה "שבה וחוזרת במקרים רבים, חרף פסלותה ותוצאותיה הקשות, וגם לאחר שהפנינו לכך את תשומת ליבם של פרקליטת המחוז, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. כשלים אלה עלולים לפגוע בגילוי האמת. לעיתים, יביא הדבר לכישלון הפרקליטות בהליך ולזיכוי נאשמים - מחמת הספק או אף זיכוי מוחלט. חמור מכך: לעיתים, אם הדבר לא יעלה בחקירת הסנגוריה - והדבר בהחלט אפשרי - עלולים להיות מורשעים חפים מפשע (או מכל מקום, נאשמים שיש ספק לגבי אשמתם)". לסיכום קובע ההרכב: "נראה לנו כי המשמעות המצטברת של הדברים מצדיקה חשיבה מחודשת ו'עליית מדרגה' בטיפול בנושא מדאיג זה - מצדם של קברניטי המערכת המשפטית והמשטרתית, שבוודאי יודעים אל נכון כי המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים, קל וחומר שלא את האמצעים שיכולים לקעקע את עצם המטרה. מן הראוי לדעתנו להקים לשם כך צוות בדיקה משותף בהשתתפות נציגים בכירים של הפרקליטות והמשטרה". השופטים הורו להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה, שי ניצן; פרקליטת מחוז מרכז, רונית עמיאל; המפכ"ל רוני אלשיך; וראש אגף החקירות, גדי סיסו.