ועדת החוץ והביטחון אישרה (יום ב', 5.2.18), פה אחד, לקריאה ראשונה את הצעת החוק המבקשת להשוות את המענה המשפטי והשירותי שמקבלים נפגעי עבירה במערכת הצבאית לזו האזרחית. על-פי הצעת החוק, תבוטל עבירת האינוס הצבאית, וכתוצאה מכך יהיה ברור שגם בצה"ל תחול עבירת האונס האזרחית. בנוסף, חוק זכויות נפגעי עבירה יוחל גם על המשרתים בצה"ל, על כל הזכויות הנגזרות מכך.
אל"ם שרון זגגי, התובעת הצבאית הראשית, הבהירה לאורך הדיונים בהצעת החוק כי העקרונות העומדים בבסיסה מקובלים על מערכת הביטחון והיא פועלת על פיהם, באופן וולונטרי וככל הניתן, במגבלות התקציביות. הסוגיה התקציבית נבעה בעיקר מהצורך לחבר את המערכת הצבאית למערכת מנ"ע האזרחית, אשר קמה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה. באמצעות מערכת זו, המחוברת למערכות האכיפה והמשפט השונות, יכולים כיום נפגעי עבירה להתעדכן באופן ממוחשב על אודות שלבים בהליך המתנהל בעניינם.
בדיון היום הודיעו רס"ן ענת גולן וספיר איפרגן, מאגפי התקציבים במשרדי הביטחון והאוצר, בהתאמה, כי המשרדים הגיעו להסכמה על פריסת המימון המשולב של שני המשרדים לגבי החלתו של החוק, לרבות ההשקעה בחיבור מערכת מנ"ע למערכות הצבאיות, ולפיכך ניתן לממש את החקיקה.
הצעת החוק תוקנה כך שסעיפים מסוימים מהחוק ייכנסו לתוקף כבר לאחר שלושה חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, בעוד אחרים ייכנסו לתוקף בתחילת 2021, שהוא המועד המשוער לסיום חיבור המערכות.
עו"ד איילת רזין בית-אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בירכה על ההסכמות ואמרה: "זה מעמד מרגש של התקדמות שמהווה מהפכה של ממש במתן הכרה ותוקף לנפגעי ונפגעות עבירה בכלל, ועבירות מין בפרט".
ח"כ
מרב מיכאלי (
המחנה הציוני), יוזמת הצעת החוק: "אני מברכת על כך שהאור ומערכת הביטחון מצאו את הפרוטות הנדרשות להעברת החוק, שבא לתקן את העיוות בכך שיש דין שונה לאנשי צבא ולאזרחים בעבירות מין, ובכך שלא חלק בצבא חוק זכויות נפגעי עבירה. זה דבר שהוא בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת, ואני מודה ליו"ר הוועדה
אבי דיכטר, שדבריו החדים בדיונים קודמים האיצו במשרדי הממשלה להגיע להסכמת, וכך באה לציון עוד גואלת".