מערכת אמו"ן - אסטרטגיות מניעה ומיקוד מינהלי, שפועלת במשטרה זה שנתיים, בשפה אחידה ב-80 תחנות משטרה, מאפשרת לכל מפקד תחנה לראות מה עובד ומה לא עובד בפעילות השיטור, ולהשוות תוצאות לשנים עברו ולתחנות אחרות. "זהו שיטור מבוסס נתונים שיאפשר גם חיזוי פשיעה", כך דיווח (יום ב', 5.2.18) מפכ"ל המשטרה רב-ניצב
רוני אלשיך לוועדת הפנים. "שיטור מבוסס נתונים אינו טריוויאלי", אמר המפכ"ל, "תחושות הבטן לא תמיד נכונות. אם אתה יכול להוכיח או להפריך אותן על בסיס נתונים, אפשר לשנות פרקטיקות שיטור. המערכת מאפשרת תחקיר אינסופי - מה עבד ומה לא בכל הרמות".
השר לביטחון פנים,
גלעד ארדן: "כשאויבינו הבינו שלא יכריעו את צה"ל בגבולות, הם מטילים טרור על העורף האזרחי. מי שמתמודד עם זה אלו השוטרות והשוטרים. כשהמשטרה עולה על ארגון פשיעה ומוציאה אותו מפעולה, זה לא מעניין את האזרח הקטן שמוטרד ממטרדי רעש, מירי בנשק בלתי חוקי או מחסימות חניה. מטרת תוכנית אמו"ן להפנות קשב ארגוני לבעיות הקהילה".
יו"ר הוועדה, ח"כ
יואב קיש: "לאחרונה העולם יותר תקשורתי, חסמים נפרצים וגם המשטרה מקבלת לפעמים יחס לא הוגן. צריך לשפר את אמון הציבור ואת תחושת הביטחון וחייבים גם לשפר את תנאי השוטרים".
עוד דיווח המפכ"ל על הרחבת ה"בורד" האקדמי המלווה את המערכת. בראשו עומד פרופ' וייסבורד, חתן פרס שטוקהולם לקרימינולוגיה. המשטרה הוזמנה להציג את מערכת אמו"ן בכנס קרימינולוגים בפילדלפיה, שם זכתה להערכה רבה. בעניין חיזוי פשיעה אמר המפכ"ל: "זהו אתגר שלפנינו. אני לא מדבר רק על מגמות פשיעה, אלא ממש חיזוי שיאמר - סטטיסטית יהיו פריצות בשכונה זו. נמצא לדוגמה שכשהלחות עולה יש פחות עבירות רכוש. זו עובדה שאי-אפשר להתעלם ממנה, וכשיש משאבי אנוש מוגבלים, מפעילים פרקטיקה בהתאם לנתונים שיש".
"המערכת מספקת כלים ללמידה רוחבית. כל מפקד תחנה בוחר שלוש בעיות בשנה אותן הוא רוצה לפתור. בעיה שנפתרה, מוסרת מהשולחן ובמקומה מטפלים בבעיה חדשה שהייתה במחסנית. הבעיה מטופלת לא בכל המרחב, אלא בפוליגון מוגדר. ההנחה היא שאם תפעל בכל השטח, תקבל ירידה באחוז-שניים, אבל אם תבחר קו תוחם של שטח ספציפי לפעילות יזומה ותעבוד בצורה ממוקדת, תוריד 50% עד 70% בתוך הפוליגון".
לדוגמה דיווח המפכ"ל על תחנת גבעתיים, שם סבלו התושבים מרעש באזור הקניון. מפקד התחנה בחר לעסוק בפעולות רבות שאינן אכיפה, כגון שילוט הרתעה על הגברת אכיפה. נרשמה ירידה של 44% בקריאות למוקד 100 בעניין מטרד הרעש, מה שמפנה את משאבי המוקד לטיפול בפשיעה".
ח"כ
אכרם חסון: "קשה לדבר על מניעה בלי השקעה בחינוך".
ח"כ עיסווי פריג': "משטרה וביטחון חשובים לערבים באותה מידה כמו ליהודים. לכל אזרח יש משפחה, חלומות ומסגרת. למה האזרח הערבי יחסית לאחר לא מרגיש ביטחון ביישוב שלו? תפקידך לספק לו ביטחון. למה משבר האמון בין המשטרה לאזרח הערבי הממוצע עדיין קיים? הקמתם מינהלת ויש דברים טובים להגיד. צריך יותר מעורבות בקהילה. פורסם שיש 7 ארגוני פשיעה, מתוכם 4 ערבים. למה?"