מח"ש יוצאת נגד שני פסקי דין, האחד של בית המשפט המחוזי והאחר של בית המשפט העליון - תופעה יוצאת דופן כאשר מדובר ברשות אכיפה בכלל, ובכזאת השייכת למשרד המשפטים בפרט.
בדוח מח"ש לשנת 2017 (יום ג', 6.2.18), מתייחסת המחלקה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפרשת סבג, בו זוכו שוטרים מאשמת התעללות בעצירים ונמתחה ביקורת קשה על אנשי מח"ש בראשותו של דובי שרצר, ולמחלוקת על חשיפת ראיות בפני ההגנה במשפטם של
רונאל פישר ו
רות דוד.
בפרשת סבג מדווחת מח"ש, כי פרקליט המדינה,
שי ניצן, הורה על בדיקת הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין - שהיא חלוטה ועליה לא הוגש ערעור. הבדיקה העלתה, לדברי מח"ש, "שלא נפל כל פגם בעבודת הפרקליטים שניהלו את התיק בבית המשפט. כמו-כן נקבע, כי לא היה מקום להטחת הביקורת הקשה שהוטחה בראש צוות חשיפה במסגרת הכרעת הדין ולא נפל כל פגם במהימנותו". לדברי מח"ש, אם היו טעויות בחקירה - הן נעשו
בתום לב.
בפרשת פישר מתארת מח"ש את המאבק הארוך של ההגנה לקבלת קבצי מחשב ומסרונים שהיו ברשותו של רב-פקד לשעבר
ערן מלכה. לטענתה, בקשות ההגנה [שהתקבלו ברובן בידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון] הועלו באיחור ניכר ובניגוד לסדרי הדין. בסופו של דבר "חויבה המדינה באופן חריג לבצע חיפוש במאות אלפי קבצי מחשב, שלא על-פי המתווה העקרוני הנוהג". מח"ש אינה מזכירה, כי היא העניקה למלכה זכות וטו על מסירת הקבצים להגנה, וכי זו הייתה הסיבה העיקרית להימשכות ההליך.
