שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג, שלח שלושה עורכי דין ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן לכתוב מחדש בקשת רשות ערעור שהגישו בשמם של
רמי לוי, נורדה ישראל, גורי וד.ס.ר סחר - בשל היותה ארוכה מדי.
ב-31.1.18 הוציאה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי, צו מניעה זמני האוסר על רמי לוי לשווק פסטות מתוצרת שלוש החברות האחרות, בשל דמיונן הרב לפסטות תוצרת ברילה - שהגישה תביעה נגדן (והן הגישו תביעה שכנגד). ביבי לא רק הורתה שלא למכור מוצרים אלו, אלא גם לאסוף מיד מן המדפים את אלו שכבר מצויים בחנויות של רמי לוי.
הרשת ושלוש החברות ביקשו לערער על ההחלטה באמצעות שלושה עורכי דין ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן - השותף גלעד וקסלמן ועורכי הדין אוריאל מוזס ואדי לבדנסקי. סולברג אומר (יום ג', 6.2.18): "בקשת הרשות לערער, המחזיקה כ-43 (!) עמודים 'נטו' (בניכוי התמונות), כמו גם הבקשה לעיכוב ביצוע שנכרכה עימה, המחזיקה כ-46 (!) עמודים 'נטו' - ארוכות יתר על המידה".
התקנות קובעות כי בקשה שכזו "'תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו'. החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשות מחזיקה 17 עמודים; אין הצדקה או טעם להאריך ולהרחיב שלא לצורך. מוטב לאחוז את השור בקרניו", משתמש סולברג בביטוי שאפיין את הנשיאה
מרים נאור. הוא נתן לעורכי הדין 48 שעות לקצר את הבקשות להיקף כולל של 25 עמודים, הבהיר שידחה כל בקשה להרחיב את ההיקף וסיים באזהרה: אם הבקשות לא יוגשו כפי שקבע - הן יימחקו ללא כל הליך נוסף.
