בתום כשנה וחצי שבה קיימה 35 דיונים ממושכים אישרה (יום ג', 6.2.18) ועדת החוקה חוק ומשפט לקריאות שנייה ושלישית את 375 סעיפי הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בלחץ הוועדה, התחייבו כונסת הנכסים הרשמית, רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים להשתתף במימון תהליך ההכשרות שיעברו חייבים כחלק מהליך השיקום.
היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "מדובר על רפורמה מהפכנית שבאה לתקן פקודות מנדטוריות הקיימות משנת 1929. הצעת החוק מעמידה את השיקום במרכז תוך שינוי תפישה בסיסי הנותן דגש לשיקום החייבים והקלה על רוב האנשים שנכנסו למצב פשיטת רגל בשל 'תאונה כלכלית' מבלי לוותר על התייחסות מחמירה עם אלו שנכנסו להליך בחוסר תום לב. לצד הדגש על שיקום אחד הנושאים החשובים הוא העברת כמה שיותר כספים לנושים הקטנים על חשבון המדינה והבנקים והרשויות".
במסגרת הצעת החוק, מוצע לצמצם את דיני הקדימה ובפרט את דין הקדימה שניתן לרשויות שלטוניות, ובמקביל להעביר חלק מהעדיפות הניתנת לבעלי שעבוד צף (לרוב, הבנקים) לטובת הנושים הכלליים הלא מובטחים (שהם לרוב ספקים או לקוחות). בדרך זו מחוללת הצעת החוק שינוי מהותי בסדר הפירעון כדי להגדיל את השוויון בין הנושים ולחזק את מעמד הנושים הכלליים (הלא מובטחים). לפי הצעת החוק המקורית המדינה אמורה הייתה לקבל עדיפות על חובות מס שהיא פרסה אך במהלך הדיונים קבעה הוועדה שלא כל פריסה תזכה את המדינה בעדיפות על הנושים הקטנים אלא רק חלק מהפריסה ובתנאי שהיא עומדת בתנאים מסוימים. מענה נוסף לנושים הקטנים היה הסדר טוב יותר בנושא הריבית על החובות שנועד לצמצם את הפערים בין הנושים הגדולים שמקבלים ריבית גבוהה על חובותיהם כמו הבנקים לבין הנושים הקטנים. הוועדה צמצמה את הפער ביחס להסדר הריבית על החובות בין הנושים הגדולים לקטנים.
בנוסף, לפי הצעת החוק במקום הליכים נפרדים של הפטר ופשיטת רגל-ההפטר יהפוך להיות חלק מובנה מהתהליך וכך חייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך 4 שנים, החייבים החלשים ביותר יקבלו הפטר תוך כשנה ומי שלא פעל
בתום לב יתעכב בקבלת ההפטר לעיתים שנים רבות.
במהלך הדיונים הוועדה הפכה את הליך מינוי הנאמנים לשקוף ולמאוזן יותר ונתנה מענה משמעותי לנושא ההגנה על דיירים. הוועדה נתנה פתרון טוב יותר לתשלום מזונות למשפחתו של החייב, ויצרה הסדר חדש בנושא הגנת בית מגורים בצורת מתן דיור חלופי למי שצריך להיות מפונה מביתו בשל חובותיו. כמו-כן ניתן דגש לפרטיות החייבים במידע שהם נדרשים להעביר לנושיהם.
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי: "עשינו שינוי מהפכני מתפישה של חידלות לתפישת שיקום. הייתה כאן עבודת צוות של כל הנוכחים וכולם הבינו שלטובת המשק ולטובת האדם הפשוט שאין לו תמיד הגנה, צריכים להתכופף. נרקם כאן משהו עדין שכל אחד תרם את חלקו. השינוי שעשינו יעמוד למבחן המציאות".
ח"כ
מרב מיכאלי (
המחנה הציוני): "החוק משפר מאוד את יכולתם של תאגידים ושל אזרחים לצאת ממציאות של חובות ולהשתקם. יש כאן הישג אדיר של שמירה על אמצעי מחיה ראויים לחייב, וודאות של דירת מגורים וביטול האמצעי הדרקוני של הקפאת רישיון נהיגה. עשינו צעד משמעותי לצמצום הפער בין המציאות לבין החקיקה".
ח"כ לשעבר אוסאמה סעדי שניהל חלק משמעותי מהדיונים על הצעת החוק: "בשורה לאזרחים הפשוטים שהסתבכו ויוכלו לצאת לדרך חדשה. בעניין הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה". ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "לפי כל קנה מידה, בדירוג של חשיבות ומורכבות חוקים הוא אחד הגבוהים. החוק הזה הוא פחות אותיות ומספרים ויותר אנשים. לראות את האנשים לכל אורך הדרך". ח"כ
רועי פולקמן (כולנו): "מהחוקים הדרמטיים שעושים שינוי סדרי עולם".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד
אבי ליכט: "הנושא היה החצר האחורית ולקחנו על עצמנו משימה לעשות מהלך שלא היה דומה לו ב-25 השנים האחרונות בכנסת חוץ מחוק ההסדרים. ניסינו לבנות פאזל מאוד מורכב שכרוך בוויתורים רבים מגופים שונים וזאת כדי להגיע למצב של שוויון בין הנושים. המהלך הוא חברתי ללא ספק, הרעיון הסופי הוא שהרשויות וגופים גדולים יוותרו כל אחד קצת, ואז הכסף יחלחל גם לנושים הקטנים". עוד אמר כי "החוק יביא גם בשורה בנושא העובדים, שכן כיום עובדים מקבלים כסף רק במצב של פירוק ונוצר עיוות לפיו הם מעדיפים פירוק ולא הבראה. יש לשנות את המצב ולעודד הבראה וזאת באמצעות תשלום מהביטוח הלאומי לעובדים גם במצב של הבראה".
