בגן לאומי קיסריה נחשף במסגרת עבודות שמבצעות רשות העתיקות והחברה לפיתוח קיסריה ברחבי הגן הלאומי, בשיתוף רשות הטבע והגנים, פסיפס רומי מהמאה ה-3-2 לספירה, שעליו כתובת ביוונית עתיקה. הפסיפס התגלה במסגרת חפירות שמבצעת רשות העתיקות בהשקעה של מעל ל-100 מיליון שקלים, תרומת קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה, במסגרת שחזור גשר הכניסה לקיסריה בתקופה הביזנטית - חלק מפרויקט הטיילת שמקימה בימים אלו החברה לפיתוח קיסריה, שתוביל מג'סר א-זרקא לגן הלאומי קיסריה. בחפירה נחשף חלק ממבנה גדול ומפואר שעמד במקום בתקופה הביזנטית (לפני כ-1,500 שנה). החוקרים מעריכים, כי מבנה זה היה חלק מרחבה ציבורית גדולה ששימשה לפנאי, לבילוי ולעסקים. מתחת למבנה המפואר, התגלתה רצפת פסיפס מרהיבה, שהייתה שייכת למבנה קדום אף יותר - בן כ-1,800 שנה. ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד, מנהלי החפירות מטעם רשות העתיקות, מסרו: "מדובר בפסיפס צבעוני בגודל של יותר מ-5X3.5 מ"ר, נדיר באיכותו, שעליו שלוש דמויות, דגמים גאומטריים צבעוניים, וכתובת ארוכה ביוונית שניזוקו בעת שנבנה המבנה הביזנטי מעליו. הדמויות בפסיפס - כנראה גברים, לבושות טוגה (מן בגד מאריג צמר שלבשו הרומאים), ונראה כי השתייכו למעמד חברתי גבוה: דמות מרכזית בתנוחה חזיתית, ושתי דמויות פונות אליה משני צדיה. במי מדובר? תלוי בשימוש המבנה, שטרם הוברר. אם הפסיפס היה חלק מבית אמידים, ייתכן שמתוארים בו בעלי הבית. אם המבנה היה ציבורי - הדמויות עשויות לתאר את תורמי הפסיפס, או בעלי תפקיד במועצת העיר". ג'ק נגר, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות, ציין כי הפסיפס הנדיר נעשה ברמת אמנותית גבוהה מאוד, מהסוג שניתן למצוא במקומות כמו אנטיוכיה שבטורקיה. תיאור הדמויות נבנה מאבנים קטנות בצפיפות גבוהה - כ-12,000 אבנים למ"ר. מנהל השימור של רשות העתיקות, עובד בימים אלה בשטח על-מנת לוודא שחלקי הפסיפס שנחשפו ישתמרו כפי שהם ולא יתפרקו עם הזמן, ואזור הגשר מתוכנן מחדש על-מנת שניתן יהיה להנגיש את הפסיפס לקהל הרחב". גיא סברסקי, סגן ומ"מ יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, אמר: "קיסריה העתיקה אינה מפסיקה להפתיע, לרתק ולרגש, ופעם אחר פעם היא חושפת בפנינו פיסת היסטוריה בעלת חשיבות ברמה בינלאומית. הפסיפס המדהים שנחשף הוא תגלית ייחודית בישראל. החשיפה הזו - ובמיוחד כשהיא מצויה בחלקו הצפוני של הגן הלאומי, באזור שכמעט וטרם נחפר, מהווה עדות נוספת לחשיבות מפעל השימור והשחזור חסר התקדים שמאפשרת קרן אדמונד דה רוטשילד, בראשות הברון בנג'מין דה רוטשילד ורעייתו הברונית אריאן דה רוטשילד. ההשקעה האדירה של הקרן, של למעלה מ-100 מיליון שקלים, מאפשרת את הרחבת פעילות החפירה האינטנסיבית לאזורים אחרים בעיר העתיקה של קיסריה ואנו מחויבים, כמובן, להמשיך ולחשוף את אוצרות קיסריה הגנוזים". סברסקי מדגיש, כי "מעבר לערך ההיסטורי-ארכיאולוגי החשוב, לחשיפות הארכיאולוגיות החדשות ערך כלכלי משמעותי, שכן הן מהוות שדרוג חשוב למוצר התיירותי הישראלי ומאיצות עוד יותר את תנופת הפיתוח שקרן אדמונד דה רוטשילד יוזמת ומקדמת בקיסריה ובמרחב כולו". מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, ציין כי מבצע החשיפה, השימור והשחזור הייחודי, מתנהל בקיסריה תוך שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות. "בשיתוף עמיתינו מרשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, אנו מקפידים לשמר כל ממצא במקומו הטבעי ומשקיעים הון עתק כדי להנגישו לציבור המבקרים הישראלי ולתיירים מכל העולם. כבר כיום מספקת קיסריה חוויית ביקור מהטובות והמרגשות בעולם וזוכה בשל כך יותר מ-700 אלף ביקורים של תיירים ישראלים וזרים בשנה. אנחנו נמנים בגאווה בין שלושה האתרים המתויירים ביותר בישראל. אבל אין לנו שום כוונה לנוח על זרי הדפנה. במקביל לפעילות האינטנסיבית מאוד שאנחנו מאפשרים לארכיאולוגים לבצע בכל רחבי המתחם, החברה לפיתוח קיסריה מקדמת, בשיתוף רשות הטבע והגנים, שדרוג מתמיד של תשתיות האתר, ובכלל זה הקמת פארק ארכיאולוגי מרהיב, מרכז מבקרים משוכלל, מתקנים לרווחת המבקרים, וטיילת קסומה, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים של קיסריה העתיקה", אמר. לדבריו, "הפסיפס המרשים מצטרף לשורה של תגליות ארכיאולוגיות רבות חשיבות שנחשפו במהלך החפירות לאחרונה: מזבח המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2,000 שנה ואשר הוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, לוחית עשויה מאם הפנינה, שעליה חרוטים מנורת שבעת קנים ומחתה, פסל אַיִל שסימל בתקופה הביזנטית את ישו, ועוד". לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין כל הגופים שחברו יחדיו ואחראים על העשייה המבורכת בקיסריה. הפעילות שנעשית בשנים האחרונות, תנגיש את מורשתה המפוארת של העיר לקהל הרחב ותחזיר את קיסריה לימיה המפוארים, כעיר נמל קוסמופוליטית תוססת, המספקת חוויה תרבותית עשירה לכל המבקרים בה". שאול גולדשטיין, מנהל רשות הטבע והגנים, ציין כי "גילוי הפסיפס מהתקופה הרומית, מציג שוב את קיסריה כפסיפס של תרבויות ועיר רבת פנים. פריחת קיסריה עולה בקנה אחד עם שקיעת ירושלים ובית המקדש שנחרבו בשנת 70 לספירה, על-ידי אותם רומאים ששאפו להנחיל את תרבותם למזרח. כיום מבקרים בגן לאומי קיסריה מאות אלפי מבקרים מדי שנה, שבזכותם קיסריה נחשבת לאחד מהאתרים המובילים ביותר בארץ. הסיור בעיר מציג לתפארת את "חלומו של הורדוס" ואת הרעיון המרכזי בבסיס המחשבה המערבית, כמו גם בפסיפס ה'חדש' שנתגלה, בה נתפש האינדיבידואל כפאר היצירה של הטבע".