ועדת החוקה חוק ומשפט התכנסה השבוע (יום ד', 7.2.18) לדיון מעקב בטענות לאי-תקינות מכרזים בשירות המדינה. יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי פתח: "התכנסנו בעקבות התחושה שביחס למכרזים בנציבות, משך הזמן עד שמישהו מקבל תשובה אם נבחר ארוך מדי, וחלק מהאנשים הטובים מוותרים כי מצאו עבודה אחרת. בדיון הקודם הייתה תחושה לא נעימה בנוגע למכרזים 'תפורים' למקורבים וכן ביחס לעובדה שיכולים להיות אנשים הרחוקים מאוד מלמלא תפקידם, והמערכת לא עושה עם זה כלום ואין תחלופה מועילה. בצבא או במשטרה, מי שלא מתאים יוצא החוצה ואז אתה נשאר עם הטובים ומנייד אותם. אבל פה, הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להעלות את האדם לתפקיד אחר בתוך אותו משרד וכך אין ממש ריענון".
ח"כ
רועי פולקמן (כולנו): "אחד הדברים החשובים שנעשו בשנה האחרונה היה לצמצם למינימום את המכרז הפנימי, ולהרחיב את המכרז הבין-משרדי שמאפשר מוביליות ואופק בשירות המדינה ולא משמר את הקיבעון. יש מדינות בעולם שמחייבים, כמו בצבא, לעשות תפקידי רוחב וכך אם היית במשרד הכלכלה תעבור למשרד החינוך".
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "כאשר יש ריבוי מתמודדים ונבחר אדם שיש לו הכרות עם הממונה זה נותן תחושה של מינוי מקורבים. אסור שהכרות וקירבה יביאו לזכיית המועמד וכדי למנוע זאת ולהגביר את השקיפות, צריך לקבוע כללים ברורים להליך הבחינה תוך דגש על מידת המשקל הראויה להכרות המוקדמת. כך ייבחר המועמד המתאים ולא המועמד המוכר. צריך לבחון מה הכלים הנכונים ולוודא שפועלים לפיהם, אבל היום ברור שהנציבות פתוחה לשמוע ולשנות".
50% חתומים על הסכם קציבה אודי פראוור, ממלא-מקום נציב שירות המדינה: "אין ארגון שלא מנסה למצות את עובדיו לפני שהוא יוצא החוצה. אנחנו קולטים אלפי אנשים במכרזים חיצוניים, והאיזון בין פנימי לחיצוני הוא סביר לטעמי. הסגל הבכיר כולו קצוב, 50% ממנו כבר חתום על הסכם קציבה שאומר שאחרי 6 שנים הוא צריך לעבור תפקיד. בסופו של דבר ההשערה היא שיימצא תפקיד כזה אבל גם בנינו תגמול לאפשרות פרישה. תודעת הקציבה מתחילה לחלחל".
בהתייחסו לסוגיית "מכרזים תפורים" אמר כי "הצעד הכי חשוב כדי שמכרזים יהיו מאווררים הוא המעבר למכרזים בין-משרדיים. דבר נוסף הוא שהרחבנו את האוכלוסיות החייבות בחינה, והמשמעות היא שגם כשיש 8 מועמדים ומבקשים לא לבצע בחינות אלא רק לראיין, אני עומד על כך כי זה אחד הכלים הכי מאפשרים לשלול מועמדים. כמו-כן, עברנו למכוני מיון. כל כניסה לשירות המדינה היא דרך מבחנים. במכרזים פנימיים אין בחינות כי זו המהות כשמכירים את המועמדים, בוודאי שניתן משקל לחוות דעתו של הממונה הישיר. לתפקידים היותר ניהוליים יש תהליך מפורט של בחינות ואלו התפקידים הקריטיים. כל מי שניגש היום לתפקיד בכיר על-פי מכרז עובר בחינה".
מ-156 יום למכרז ליעד של 60 ביחס לטענות על משך זמן המכרזים אמר כי "ב-2015 היינו ב-156 יום למכרז וזה השפיע על מינויים פוליטיים בניסיון של משרדים לאייש במהירות. היום אנחנו עומדים במכרז פומבי על 78 יום שזה נראה לי סביר, ולפי ההסכם מול האוצר נרד לפחות מ-60 יום".
ממלא-מקום הנציב סיפר עוד כי בשבועיים האחרונים נתן הנחיה ביחס לסגל הבכיר "שלא יאושר מילוי מקום עד שלא יוצא מכרז פומבי או בין-משרדי כדי לא לייצר מצב שהתקופה מתארכת".
גבריאלה אשכנזי, מנהלת אגף בכיר בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה: "יש כ-7,000 מכרזים בשנה מתוכם נקלטו כ-1,500 במכרז פנימי, כ-2,000 במכרז בין-משרדי, והיתר כ-3,000 במכרזים פומביים. בעקבות השינוי של ביטול המכרז הפנימי למשרות בכירות ומשרות ביניים רואים עלייה גדולה מאוד של מועמדים במכרזים הבין-משרדיים וזו מוביליות חשובה".
דורון קרני, ממלא-מקום יו"ר הסתדרות עובדי המדינה: "המגמה היא לעודד קידום פנימי, לא צריך לבלום קידום מתוך המשרדים. בעבר היה מכרז פנימי ומיד לאחריו חיצוני וזו הייתה דלת מסתובבת בלא מעט משרדים, והיום בזכות המכרז הבין-משרדי התופעה נבלמה. זה מעודד ניוד בין משרדים בעת שחיקה ומאפשר תחרות הוגנת".