שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, יפית זלמנוביץ-גיסין, אפשרה (יום ה', 8.2.18) לאיגוד ההתעמלות האמנותית לפטר את אירה ויגדורצ'יק מתפקיד מאמנת נבחרת ישראל. זלמנוביץ-גיסין דחתה את בקשתה של ויגדורצ'יק למנוע את פיטוריה עד להכרעה בתביעתה נגד המהלך.
ויגדורצ'יק טענה, כי פיטוריה בוצעו ממניעים זרים של יו"ר האיגוד דאז, רזי פלד, וזאת משני טעמים: רצונו למנות מאמנת ממרכז מכבי אליו הוא משתייך, ולאחר שחשפה שחיתויות בחלוקת זמן האימון באולם בהדר יוסף. האיגוד טען, כי הפיטורים נבעו משיקולים ענייניים: החלטתה של ויגדורצ'יק למנוע את יציאת הנבחרת לאליפות העולם בניגוד להוראות שקיבלה, הופעה כושלת בתחרות בחולון ויחסי אנוש גרועים.
זלמנוביץ-גיסין מזכירה, כי כאשר טוען עובד שפוטר משיקולים זרים - הנטל הראשוני הוא עליו; ויגדורצ'יק לא עמדה בנטל זה. בניגוד לתיאוריה, פלד אינו דיקטטור כל יכול באיגוד, וההחלטה על פיטוריה לא התקבלה על ידו בלבד. אותה הנהלה שהחליטה תשעה חודשים לפני כן להאריך את ההתקשרות עם ויגדורצ'יק היא שהחליטה על פיטוריה, ואין מקום להטלת הדופי בכל חבריה כאילו הם רק עושי דברו של פלד - שבעצמו פוטר במקביל לדיון בבית הדין.
עוד אומרת זלמנוביץ-גיסין כי חלוקת השימוש באולם בהדר יוסף היא תוצאה של ניהול נכון יותר. ואילו הנימוקים שהעלה האיגוד - הוכחו כמבוססים מבחינה עובדתית ומוצדקים מבחינת קבלת ההחלטות, שכן ויגדורצ'יק יצרה משבר אמון חריף בינה לבין הנהלת האיגוד. לבסוף מציינת זלמנוביץ-גיסין, כי מאזן הנוחות נוטה גם הוא לטובת האיגוד, שכן אם ייקבע שהפיטורים היו פסולים - תהיה ויגדורצ'יק זכאית לפיצוי. ויגדורצ'יק חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
נציגי הציבור שושנה סמק וצביה דגני הסכימו עם זלמנוביץ-גיסין. את ויגדורצ'יק מייצגים עוה"ד אורית זילוני-קליינמן, שרון לולצ'י ואמיר רוזנברג, ואת האיגוד - עוה"ד
רועי רוזן ו
יובל שדמי.
