שקד: פרשנות העליון הופכת אותנו למדינת כל לאומיה

״אני חותמת בשתי ידיים על דברי הנשיא אהרן ברק הבוקר. יהדות ודמוקרטיה הם שני ערכים שראוי שיחיו בכפיפה אחת במקביל. הבעיה היא שהיום שופטים לא נשענים רק על החוק, אלא שופטים נותנים פרשנות רחבה מאוד לערכים אוניברסליים ופחות לערכים יהודיים״. כך אומרת (יום ב', 12.2.18) שרת המשפטים איילת שקד. היא דיברה בקונגרס ליהדות ולדמוקרטיה באוניברסיטת בר-אילן. ״הוויכוח בין הנשיא ברק והשופט חשין בעניין חוק האזרחות היה הסוער ביותר שהיה בבית המשפט העליון בעשרות השנים האחרונות ולכן היה צריך להכריע בהתנגשות הזו״, אמרה. ״מבחינה חוקתית", הוסיפה שקד, "היום נוצר יתרון לערך 'דמוקרטית' וצריך לתת לבית המשפט כלים חוקתיים לאזן את ערך ה'יהודית'. ״דוגמה לפגיעה היא החוק ההסתננות - כשבית המשפט דן בחוק צריך להסתכל גם על אופיה של המדינה כמדינה יהודית גם כשיש פגיעה בערך השוויון ובוודאי שחוק ההסתננות פגע בשוויון״. ״מדינת ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינת כל לאומיה. זה בדיוק החשש של המחוקק לאור הפרשנות שיצר בית המשפט העליון בעשרות השנים האחרונות״, הזהירה. שרת המשפטים ציינה כי המדינה היהודית שבחוק הלאום היא מבחינה לאומית. "לכל אחד יש את היהודית שלו. אנחנו לא נכנסים בחוק לשאלה 'מי הוא יהודי'. החוק בא לתת כלים לביהמ"ש בפסיקה יומיומית. לדוגמה - בשאלה האם יישוב יכול להיות רק יהודי. אני רוצה שהתשובה ליישוב יהודי בגליל תהיה חיובית. ייהוד הגליל הוא לא מילה גסה. בעניין המדיני אמרה: ״כשאנחנו מדברים על סיפוח הכוונה שלנו היא רק סיפוח שטחי C שם חיים יותר מ-200 אלף יהודים. אין לנו שום כוונה לספח את ריכוזי האוכלוסייה הערבית ביתר השטחים״.