הוועדה לזכויות הילד של הכנסת דנה (יום ב', 12.2.18) בפרסום סמוי וגלוי לילדים במופעי חנוכה השונים. לדיון הוזמנו מפיקים, חברות מזון, חברות שיווק, איגודים שונים הנוגעים לתחום, כולם בחרו שלא להגיע.
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "אנחנו רוצים לחשוב שמדובר במופעי בידור וכל המשפחה תבלה ואז אנחנו מגלים שזו פלטפורמה לגופים מסחריים שההורים לא רק משלמים על המופע אלא גם על ספיגת מוצרים מסחריים שמפורסמים שם, שהם שגם מזיקים לבריאות כך זה הופך לתשלום משולש. כבר ב-2013 זה התחיל במכירת כרטיסים מסובסדים ומאז אנחנו רואים כבר את המסרים המסחריים על הבמה. הצעירים יותר רגישים למסרים אלו ולמניפולציה הזאת ואנחנו ככנסת וכוועדה ניתן לזה את הדעת".
אריאל דיאמנט, הרשות להגנת הצרכן, משרד הכלכלה: "יש סעיפים שרלוונטיים גם בחוק הגנת הצרכן וגם בתקנות הנוגעות לפרסומות הנוגעות לקטינים. יש נגיעה לפרסום סמוי ויש איסור על דרכי שיווק שמטרתם לנצל את התמימות או חוסר הניסיון של הילדים. לעניין פרסום במהלך הצגה ששולם עליה כרטיס והקהל הוא קהל שבוי, צריך לבחון את העניין נקודתית ונבחן זאת".
ח"כ שאשא ביטון (כולנו): "השאלה אם יש לנו שיניים"?
דיאמנט: "הכלי הוא כלי של מדיניות, שצריך להשתמש בו בהתאם לקיצוניות של הדברים ובהתאם למקרה".
ח"כ זנדברג: "אתם מבקשים מהמפיקים את הסכמי החסות כדי לראות כמה כסף זה עולה לציבור? יכול להיות שהשחקן בתמימות מסתובב עם שקית חטיף ויכול להיות שאותה חברה שילמה על כך הרבה מאוד".
דיאמנט: "נקודתית לא, נבחן את זה פה. באופן כללי הסעיפים הם ברי אכיפה כלכלית ופלילית כלפי כל אחד. צריך לבחון אם יש באותה פרסומת כדי לגרום לילד להפציר בהוריו לרכוש לו את אותו מוצר".
ח"כ זנדברג: "אתה מדבר כמו פרשן, בחנתם מאז חנוכה את הדברים? זה עניין שמתגלגל כמה שנים. אתה הגורם האמון".
דויד לבנה, מחלקת החקירות, הרשות להגנת הצרכן: "אי-אפשר לנתק את הסוגיה שהולכת ומשתכללת עם השנים שהיא נקודת המפגש של עולם המסחר והצרכנות עם הקטין, אנחנו רואים עוד תופעות כאלה שמתחזקות והרשות מטפלת בהם. כמו למשל פרסומות שלאו-דווקא מוכוונות לקטינים ומשולבות בה אלמנטים שמכוונים לקטינים, הם שאובים מעולם החוויה של הקטין - למשל הצבה של כוכב נערץ לילדים בפרסומת שלכאורה פונה לקהל הרחב ובאופן סמוי היא פונה לקטין. יש גם את עולם הרשתות החברתיות, החברות המסחריות יודעות את זה ופונות בפרקטיקות מאוד מתוחכמות כדי לנצל את הפלטפורמה ולהיכנס בדלתות הרשתות האלה. מונחים על שולחני שורה מאוד ארוכה של מקרים, לכן אני מטפל בתופעה רוחבית. למשל היה משחק רשת שנועד לגרות ילדות קטינות לצלם עצמן ברשתות חברתיות בלבוש חושפני. נכנסנו לסוגיה הזו במלוא הכוח".
ח"כ שאשא ביטון: "אתה אומר שאתם פעילים בנושא הזה כי הוא רחב יותר, אז איזו סנקציה הוטלה על חברה כזו או אחרת בגין קמפיינים כאלה?"
לבנה: "הוטלה הודעת חיוב של 12 מיליון שקלים על מגוון חברות".
ח"כ שאשא ביטון: "הודעת חיוב אבל האם הוטל קנס בפועל על אחת החברות האלה?"
דיאמנט: "אלה הליכים שבגדר האכיפה המנהלית, הודעת חיוב זו התחלת האכיפה המנהלית לאחר חקירה כשיש יסוד סביר להפרת החוק. אם הוא לא עונה לי תוך 45 יום זה הופך להחלטה חלוטה, החברות ענו ואחרי המענה עוברים לשימועים בעל פה. לארבע חברות נשלחה הודעת חיוב על סך 2.6 מיליון שקלים. לתשע חברות נשלחה הודעת חיוב על סכום כולל של 11.5 מיליון שקלים. יש גם תיקי חקירה בנושא הפצרה בילדים בתחום המזון. יש לזכור שהחוק נכנס לתוקף בינואר 2015".
ח"כ זנדברג: "עד היום נכנס שקל למדינה מהאכיפה שלכם?"
ח"כ שאשא ביטון: "תנו דוגמה אחת לגבייה שנעשתה".
לבנה: "במרבית המקרים לא מספיק ברור שיש לנו סמכות, אם הפרסומת מופנית לקהל הרחב ולא לקטינים זה לא ברור. החוק נוסח בעידן שקדם לעידן האינטרנט. בנוגע למה שמיועד לקטינים יש תיקים מתנהלים".
עו"ד לירון אשל, המועצה לשלום הילד: "נשמע ומרגיש מהדיון שיש חוק אך אין הלימה ושיניים מול הנעשה בשטח. גם לא הבנתי מה חוזק הסנקציות, אם הוטל על החברה מאה אלף שקלים קנס והיא מרוויחה מיליונים, מה הערך בכך?"
ח"כ זנדברג: "אנחנו צריכים להיות ערים ליתרון של התאגידים עלינו, עבורם זה כסף, אנחנו לא עושים אפילו את המינימום כדי להתמודד עם הכוח העצום הזה ואנחנו רואים את התוצאות. אנחנו לא צריכים לקבל שחסויות זה חלק מהעולם. יש פה חדירה מסוכנת של תוכן, יש פה זרועות מזיקות שנשלחות פעם אחר פעם והמדינה לא עושה כלום. שקל אחד לא נכנס לקופת המדינה כתוצאה מההפרות האלה. אני לא מרגישה שאנחנו במצב שאתם רודפים אחרי המפרסמים וכבר אין לכם כלים, גם החקיקה הקיימת לא נאכפת. אני מרגישה שאנחנו מאוד עמומים בסיפור הזה. יש הרבה כוונות טובות ומעט מאוד בשר ושיניים. אני לא מרגישה שקיבלנו תשובות או התקדמנו. אני רוצה להאמין שיש לגיטימציה לקיום הרשות להגנת הצרכן, עד כה לא ממש התרשמתי מכך. אני רוצה לקבל מהיחידה תשובה רשמית - האם יש למערכת בכלל כלים להתמודד עם סוגיה כמו שעלתה בדיון לגבי הפרסומות הסמויות והגלויות בהפקות ילדים? אנחנו מבקשים נתונים לגבי צעדים שננקטו ועיצומים כספיים שכבר ניתנו לחברות על פרסום לא הוגן או לא ראוי כלפי קטינים. אנחנו מבינים שהחקיקה דלה, נבקש מהרשות לדעת איזה כלים חסרים במסגרתה על-מנת להביא לאכיפה".
