היועץ המשפטי לממשלה לשעבר,
יהודה וינשטיין, קיבל החלטה בנוגע לחלקן של בכירות בפרקליטות בפרשת תצהירו של
חן קוגל - למרות שהיה מעורב אישית בטיפול בנושא. כך התגלה (יום ב', 12.2.18) בדיון בבג"ץ בנושא.
קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, הגיש לבית הדין לעבודה תצהיר בו תמך בתביעתה של
מאיה פורמן-רזניק להתחיל את עבודתה כמנהלת מחלקה במכון בעקבות מכרז בו זכתה. הפרקליטות התנגדה לכך, בשל הביקורת שמתח בזמנו ביהמ"ש המחוזי על חוות דעתה בתיק
רומן זדורוב (מאוחר יותר היא התקבלה לאחר שביהמ"ש העליון סמך את ידו על ממצאיה).
שלוש מבכירות הפרקליטות התערבו ודרשו מקוגל לשנות את תצהירו: מנהלת המחלקה למשפט עבודה,
רחל שילנסקי; המשנה ליועץ המשפטי,
דינה זילבר; והמשנה דאז, אורית קורן. קוגל סירב לשנות את תצהירו, שלבסוף הוגש כמות שהוא. נציבת הביקורת דאז על הפרקליטות,
הילה גרסטל, קבעה שהייתה זו התערבות פסולה. אולם וינשטיין פסל - לבקשתו של פרקליט המדינה,
שי ניצן - את ממצאיה של גרסטל וקבע שלא נפל פגם בהתערבותן של השלוש.
ביומו האחרון בתפקיד קבע וינשטיין שאין לפתוח בחקירה פלילית נגד שילנסקי, זילבר וקורן - למרות שמעשיהן היו לכאורה הדחת עד, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט.
אביחי מנדלבליט אימץ את ההחלטה ואף דרש מלשכת עורכי הדין שלא להעמידן לדין משמעתי. הלשכה קבעה שהתנהלותן הייתה פסולה, אך לא הענישה אותן.
התנועה למשילות ולדמוקרטיה עתרה לבג"ץ, בבקשה להורות למנדבליט לשנות את ההחלטה במישור הפלילי. במהלך הדיון גילה נציג המדינה,
נחי בן-אור, כי וינשטיין התערב אישית במקרה: "בסופו של דבר, עוד באותו יום, בחלוף מספר שעות, היועץ הנחה להגיש את התצהיר כפי שהוא תוך הבהרה מהן ההתנסחויות שיש לאשר". המשנה לנשיאה,
חנן מלצר, שאל מיד כיצד יכול היה וינשטיין להחליט כאשר הוא עצמו היה מעורב במקרה, אך בן-אור לא ענה.
יצוין, כי קבלת ההחלטה בידי וינשטיין כאשר הוא עצמו נטל חלק באירועים, בעייתית לא רק במישור המינהלי. העמדה לדין של שלוש הבכירות הייתה מחייבת לזמן לעדות גם את וינשטיין עצמו, בשל אותה מעורבות - כך שהחלטתו מנעה ממנו את חוסר הנעימות שבצורך להתייצב על דוכן העדים ולהסביר בפומבי את האירועים שסבבו את אותו תצהיר. לכן, החלטתו של וינשטיין התקבלה תוך
ניגוד עניינים חמור: הן בשל היותו הממונה הישיר על שתיים מן הבכירות שאליהן נגעה, והן בשל מעורבותו האישית המשמעותית באירוע.
מלצר והשופט
אורי שהם רמזו בצורה ברורה, כי הם עתידים לדחות את העתירה - בשל מדיניותו הקבועה של בג"ץ ולפיה כמעט ואין הוא מתערב בהחלטות היועץ המשפטי בנוגע להעמדה או אי-העמדה לדין. בתיק דן גם השופט
ג'ורג' קרא. את התנועה ייצג עו"ד שמחה רוטמן.
