המדינה וחברת החשמל מקפחות את בעלי המניות מן הציבור, המחזיקים ב-0.15% ממניות החברה, בהתנהלות הפיננסית ארוכת הטווח שלהן. כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המדינה והחברה, שהוגשה (14.2.18) לבית המשפט המחוזי בחיפה.
דב זלינגר וישראל פניני טוענים, כי קיפוח בעלי מניות המיעוט מתבטא במניעת רווחים מחברת החשמל, אי-חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה, חלוקה אסורה של הטבות למדינה תוך העדפתה על פני כל בעלי מניותיה, וניהול החברה משיקולים מדיניים להבדיל משיקולי בעל מניות רגיל. לטענת המבקשים, המדינה אינה קובעת תעריף חשמל שיכסה את הוצאות החברה ויבטיח תשואה נאותה לבעליה, אלא תעריף שאינו רווחי ובכך היא אחראית לניהולה הכושל של החברה.
לטענת המבקשים, חברת החשמל והמדינה התחייבו לחלק לבעלי המניות דיבידנד שנתי בשיעור של לכל הפחות 8% על הונה העצמי של החברה, ואולם המדינה לא פעלה לקבוע תעריפי חשמל באופן שיבטיח תשואה מינימאלית כלשהי על ההון ודאי. החברה עמדה ביעד זה רק בשלוש מתוך 18 השנים האחרונות, ובחלק מן השנים אף נרשמה תשואה שלילית משמעותית על ההון. חברת החשמל לא פעלה כחובתה ליצירת רווח על הונה ולחלוקת דיבידנד מינימאלי, ונמנעה כליל מלהשיג רווח כלשהו ומחלוקת דיבידנד כלשהו במשך שנים רבות. כפועל יוצא, בעלי המניות מקרב הציבור אינם נהנים באופן כלשהו מאחזקותיהם בחברה.
לטענת המבקשים, גם נתוני הון העצמי המדווחים אינם משקפים בהכרח את ההון העצמי האמיתי של החברה, אשר ברובו מופחת בצורה משמעותית לאורך השנים. בית המשפט מתבקש לחייב את חברת החשמל לפעול לחלוקת דיבידנד מינימאלי של 8% לשנה לבעלי מניותיה, הן רטרואקטיבית והן לעתיד. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד יוסף שקד, אלי גור, אלי אקסלרוד ואורי אמיתי, וטרם הוגש כתב הגנה.
