חובותיה של רשת האופנה הוניגמן מסתכמים ב-242 מיליון שקל, בעוד השווי המירבי של נכסיה הוא 194 מיליון שקל - נאמר בבקשת החברה להקפאת הליכים. הבקשה הוגשה (14.2.18) לבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר נעתר לה זמנית.
לדברי הוניגמן, היא חייבת לבנקים 128 מיליון שקל (מתוכם 37 מיליון שקל לבנק מזרחי-טפחות ו-32 מיליון שקל לקבוצת דיסקונט; החברה נטלה הלוואות ואשראי כמעט מכל המערכת הבנקאית). עוד חייבת החברה 23 מיליון שקל לעובדיה (רמז ברור לכך שלא שילמה את משכורותיהם ולא ביצעה את מלוא ההפרשות עבורם), 6.4 מיליון שקל לרשויות המס (כולל ניכויים ומע"מ שלא העבירה), 5 מיליון שקל למשכירי החנויות בהן היא פועלת ו-60 מיליון שקל לספקים ונותני שירותים (שאינם נושים מובטחים). יצוין, כי אי-תשלום מיסים במועד מהווה עבירה פלילית.
הנכסים כוללים מלאי שאת שוויו מעריכה הוניגמן ב-120 מיליון שקל, ושיפורים שביצעה בחנויות שהיא שוכרת בשוווי של 69 מיליון שקל. אולם ספק אם המלאי יימכר במלוא ערכו כאשר הרשת על סף קריסה, ולא ברור כיצד תוכל לממש את השיפורים שביצעה בחנויות שאינן בבעלותה. החברה גם מדברת על נכסים בדמות המוניטין והניסיון שלה, אך אינה מכמתת אותם ומודה שאת חלקם יהיה קשה לממש בפירוק או בכינוס נכסים.
דוחות החברה לשנת 2016 - שנחתמו רק בנובמבר 2017 - מצביעים על הפסד של 2.8 מיליון שקל ממכירות של 277 מיליון שקל, לעומת רווח של 3.3 מיליון שקל בשנה הקודמת ממכירות של 288 מיליון שקל. קרוב לוודאי שתוצאות 2017 גרועות בהרבה, שכן הפסד מינימלי שכזה אינו מביא חברה לסף קריסה. החברה רק מדווחת, כי מאז נובמבר שעבר נרשמה ירידה של 11 מיליון שקל במחזורה.
הוניגמן מפרטת בהרחבה את הסיבות שהביאו אותה למצב הנוכחי, אם כי אינה מסבירה מדוע לא הצליחה להתמודד איתן ואינה מטילה אחריות כלשהי על עצמה ועל מנהליה. לדברי הוניגמן, מדובר בחלק מן המצב הקשה השורר בענף האופנה, ובין הגורמים לו: רכישת בגדים באינטרנט, נסיעות זולות לחו"ל וקניות שם, דמי שכירות וניהול גבוהים בקניונים, ריבוי חנויות מוזלות, כניסה רבת עוצמה של מותגים בינלאומיים, ריבוי שטחי מסחר ואפילו מזג האוויר שלא היה קר דיו.
לצד זאת אומרת הרשת כי בעליה - האחים יעקב הוניגמן ומיכה הוניגמן - שעבדו את בתיהם ונכסים אחרים כנגד אשראי נוסף בסך 20 מיליון שקל (8 מיליון שקל לחברה והיתרה להם עצמם). כמו-כן, הם הזרימו לה מיליוני שקלים והיא חייבת להם 7 מיליון שקל. החברה לא הציגה מתווה להסדר נושים, ורק אומרת שתעשה מאמץ למצוא משקיע אסטרטגי שיזרים לה כספים (לא נמסר האם יש מתעניינים), תפטר עובדים, תייעל את הנהלתה ותסגור חנויות מפסידות.
רשת הוניגמן הוקמה בשנת 1978 על בסיס חנות הבגדים התל אביבית של שרה הוניגמן, אמם של בעליה. כיום יש לה 137 סניפים ו-1,000 עובדים בחנויות Honigman Women, Honigman Kids, חנויות מעורבות לנשים וילדים, רשת TNT ורשת עודפים. למרות שמשרדי הרשת נמצאים בתל אביב, הבקשה הוגשה כאמור לבית המשפט בנצרת - בנימוק שרוב פעילותה בצפון הארץ.
השופט
עאטף עיילבוני נענה לבקשה בדיון שהתקיים בצורה יוצאת דופן בדלתיים סגורות וללא ידיעת הנושים, לאחר שהחברה ביקשה וקיבלה איסור פרסום זמני על ההליך. הוא מינה כנאמנים את רו"ח בועז גזית ועו"ד קרן רייכבך-סגל, והקפיא גם את ההליכים נגד האחים הוניגמן.
