מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית (יום ב', 19.2.18) את התיקון להצעת חוק
הרשות השנייה שנודע בשם: חוק ערוץ 20. כל ההסתייגויות שהוגשו - נדחו במהלך הקריאה השנייה. 36 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק, שניים התנגדו וח"כ אחד נמנע.
הצעת החוק נועדה להסדיר את פעולת הערוצים הייעודיים כערוצים מסחריים או ייעודיים זעירים, בפיקוח הרשות השנייה. ההצעה הוגשה על-ידי ח"כ
שרן השכל (הליכוד), בעקבות המשבר אליו הגיע ערוץ 20, והחשש למשבר בערוצים הייעודיים האחרים. במהלך הכנת ההצעה לקריאה הראשונה ולקריאה השנייה והשלישית בוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת, אישרה הוועדה תוספות ותיקונים רבים.
יו"ר הוועדה,
יואב קיש (הליכוד), הזכיר כי המטרה העיקרית של הצעת החוק הייתה לשמר את הערוצים הייעודיים, בהם ערוץ 20, הלא טי.וי, ערוץ 9 וערוץ 24. הוא הוסיף כי בנוסף לכך נעשה מהלך משמעותי לטובת הערוצים המסחריים הגדולים, על-מנת להקל עליהם, תוך איזון ושמירה על היצירה הישראלית והיוצרים המקומיים. עוד הוא ציין כי בשיתוף פעולה עם יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו,
יוליה שמאלוב ברקוביץ, בוצעה גם הפחתת רגולציה ופתיחת השוק לשחקנים חדשים.
"החוק הזה מרכז בתוכו מהלכים משמעותיים", אמר ח"כ קיש. "שנים רבות לא נעשתה כזו רפורמה בשוק התקשורת שלא נוצרה הזדמנות לטובת העניין. החקיקה הייתה לכל אורך הדרך עניינית לטובת שוק התקשורת. יש לחוק גם הסכמה בשוק והתחשבנו בדעת הרגולטורים. אם היינו נתקלים בהתנגדות הרגולטורים זה היה עוצר את החקיקה. לפי החוק ערוץ זעיר יהיה פטור מדרישות השקעה. עשינו עבודה רצינית ביותר, העבודה על החוק ארכה יותר מששים שעות דיונים".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (
המחנה הציוני) התייחסה בדבריה במליאת הכנסת, לכך שלפי הצעת החוק החדשה, יוכל מעתה משקיע זר להחזיק ב-74 אחוזים מהבעלות על ערוץ טלוויזיה (במקום 51 אחוזים עד כה). משרדי המשפטים והאוצר התנגדו לשינוי המוצע, אך התנגדותם נדחתה.
"הדבר שהכי הפריע לי חוות דעת של היועמ"ש בנושא הבעלויות", אמרה ח"כ ורבין. "בעלות יחיד היא דבר מסוכן מאין כמוהו. אתם מאפשרים לערוץ להישען על בעלים אחד ויחיד. יש פה בעיה אמתית שלא טופלה. עשינו פה פשרות מאוד גדולות. התחושה היא שיותר מידי עשינו מה שמתאים להם. זה חוק מאוד מורכב ואנחנו לא מאושרים מהתוצאה".
ח"כ
איתן כבל (המחנה הציוני): "אני אתמוך בהצעת החוק. אם זה היה תלוי בי, הייתי מביא את ההצעה בדרך אחרת, בדרך המלך. ולא בהצעת חוק שהחלה בשורה אחת. אי-אפשר להתייחס להצעה רק כהצעה בשביל ערוץ 20, בסופו של דבר היא נותנת מענה לערוצים בשפות, אבל גם לערוצי הברודקאסט. גם הצעת החוק הזו לא נותנת מענה לקשיים בשוק התקשורת הישראלי. עדיין ברור שאחד הערוצים הגדולים ייסגר. העניין של משקיע חוץ, למה לעשות בלוח זמנים כזה? אמרתי, תנו לנו לקיים דיון כדי שנוכל להבין את משמעות השינוי. יש מי שאומר שכבר עכשיו אולי יש הבטחות למישהו - זה לא ענייני. אנחנו מעבירים חוקים לחיזוק היצירה הישראלית. גם אם כל לידתו של החוק בחטא- החכמה שלנו להוציא מתחת ידינו תוצאה טובה יותר".
ח"כ שרן השכל: "30 שנה מנסים שרים לפתוח את שוק התקשורת. הזהירו אותי ממלחמה מול גופי התקשורת. היו טלפונים ואיומים. כבר בקריאה הטרומית האשימו אותי שהוא נועד להציל רק את ערוץ 20. אני שמחה בזה וגם שהצלתי את הערוצים הייעודים בערבית ברוסית ואת ערוץ המוזיקה. חשוב שתהיה בו חדשות כדי להרחיב את
חופש הביטוי. פתיחת שוק התקשורת הופכת את הערוצים הייעודים לערוצים מסחריים. תקשורת חופשית היא לא רק זכות וכלי לשעשוע אלא כלי לחופש ביטוי חופש יצירה וחופש עיסוק. אין מקום להתערבות וכפייה של המדינה בתכניו של ערוץ טלוויזיה. הציבור מצביע בשלט בעד יצירה ישראלית ולכן החוק לא יפגע ביצירה זו".
ח"כ
יואל חסון (המחנה הציוני) קרא לעבר ח"כ השכל: "את רוצה להיות פרשה 7000, 8000?"
ח"כ
רועי פולקמן (כולנו): "גם כשפותחים את השוק לתחרות, יש הרבה סכנות. צריך להיות מובחן הקשר בין בעל ההון למערכת החדשות. כללי שוק הוא לא מילת קסם לכל דבר. וגם פה אסור שהדרג הפוליטי יקבע מי ישדר ומי לא.
שר התקשורת,
איוב קרא (הליכוד): "זה יום חג לחופש הביטוי. לא אתן בתקופה שלי ערוץ משמאל או ימין שיביאו להחשכתו. הבטחתי וקיימתי. לא יצאו מכתבי פיטורין לעובדים. הרפורמה עברה שלב נוסף. לפני חודשיים כולם הרימו ידיים ואמרו שלא ניתן להציל את הערוצים. בזכות הפלטפורמה של הצעת החוק של שרן השכל השלמנו את העבודה. המטרה הייתה למנוע כיבוי ערוצים, למנוע פיטורי עובדים. המטרה שלי הוא לסגור את השידור הציבורי, אבל ב 700 מיליון שקלים יש לנו את הזכות לדרוש שידור איכותי. קל לבקר, אנחנו מתאימים את השוק לעולם החופש. 28 שנים איש לא שינה את חוק התקשורת. למה לבקר אם לא עשיתם את זה קודם. אין כוונת זדון ומהתחלה הייתה התייעצות עם כלל הגורמים. התאמנו שתהיה בחוק התאמה בין הזרמים ובין כוחות השוק. רצינו רק את האינטרס הציבורי. להציל את הערוצים הייעודים".
