הצפיפות הגבוהה המאפיינת את ערי ישראל, יחד עם תהליכי הפיתוח המואצים, מאיימים על קיומם של השטחים הטבעיים והמגוון הביולוגי בעיר ובשולי הערים. נושא הטבע העירוני בישראל תופס בשנים האחרונות תאוצה, ובקרב יישובים עירוניים ניכר הצורך והרצון לשמור ולטפח את הטבע העירוני והמערכות האקולוגיות לטובת המגוון הביולוגי ולמען איכות חיי התושבים בעיר. בנוסף, טיפוח אתרי הטבע העירוני תורם לשיפור המרחב העירוני ולהתחדשות העירונית, מגמה שמקודמת על-ידי מדינת ישראל.
המשרד להגנת הסביבה רואה בסקר הטבע העירוני כלי הכרחי ליצירת תמונת מצב עירונית עדכנית של תשתיות הטבע בעיר וכן כדי לספק את הידע המקצועי, הנגיש והעדכני ביותר לבעלי תפקידים בעירייה על ערכיותם וחיוניותם של אתרי הטבע ותשתיות הטבע בעיר.
עד היום 21 רשויות מקומיות במדינת ישראל ביצעו סקרי טבע עירוני כוללני. כעת, המשרד העביר תמיכות ל-26 רשויות נוספות, בהשקעה כוללת של 1.2 מיליון שקל - ביקוש גבוה המעיד על הבנה גוברת של חשיבות הנושא ועל מגמה ארצית שאותה הובילו הערים הגדולות בישראל בשנים האחרונות. תמיכת המשרד תממן בכל רשות 70%-50% מהסקר.
הסקרים החדשים יבוצעו ברשויות בגדלים שונים בכל רחבי הארץ, שבהן שטחים פתוחים בעלי ערכיות גבוהה כמו למשל חדרה, עכו ובית שמש. כמו-כן, לראשונה יתקיימו סקרים במחוז צפון וביהודה ושומרון וכן ברשויות מהחברה הערבית ובהן אבו גוש, בוקעאתא ובאקה אל גרביה.
בנוסף לסקרי הטבע העירוני, המשרד להגנת הסביבה פועל להעלאת המודעות לנושא באמצעות ועדות תכנון, עידוד הפעילות החינוכית והקהילתית בנושאי טבע עירוני וקיימות בערים הגדולות.
הרשויות שזכו לתמיכת המשרד להגנת הסביבה:
• מחוז דרום: דימונה, ירוחם ומצפה רמון.
• מחוז חיפה: באקה אל גרביה, זכרון יעקב, חדרה וכפר קרע.
• מחוז ירושלים: אבו גוש ובית שמש.
• מחוז מרכז: איגוד משולש דרומי (כפר קאסם וכפר ברא; טירה וקלנסוואה), לוד, ראשון לציון ורמלה.
• מחוז תל אביב: הרצליה.
• יהודה ושומרון: אפרת, מעלה אדומים וקרני שומרון.
• מחוז צפון: בוקעאתא, בסמת טבעון, טבריה, יקנעם עלית, מזרעה ועכו.
