העליון נגד הביטוח הלאומי

בית המשפט העליון מותח ביקורת חריפה (יום ד', 21.2.18) על המוסד לביטוח לאומי, שגבה דמי ביטוח כפולים מקשישים וגרר את רגליו גם לאחר שהתגלתה התקלה. הביטוח הלאומי ניכה כפליים דמי ביטוח בריאות ממבוטחים הזכאים לקיצבת זיקנה ועודם עובדים: הן מהקצבאות והן מהכנסות העבודה. הוא הודה, כי בצורה זו גבה 40 מיליון שקל עודפים בשנים 2014-2013, אם כי הכסף לא נכנס לקופתו אלא הועבר לקופות החולים. בספטמבר 2015 הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד המל"ל, אשר מסר שהחל להחזיר את הכסף עוד קודם לכן. השופט נעם סולברג אומר: "הדעת אינה נוחה כלל וכלל מאופן התנהלות המל"ל; לא בגביית היתר שמלכתחילה, ולא באופן תיקונה, בעצלתיים, בדיעבד. שומה על המל"ל לבצע בדק בית בכל הנוגע להתנהלותו בנדון. במשך שנים רבות גבה מקשישים דמי ביטוח בריאות בכפליים. מרביתם, כפי רוב המבוטחים, לא 'עקבו' אחר החיובים אשר נוכו משכרם, ולא חשו בגביה היתרה. המל"ל מצידו, ספק ידע, ספק עצם עיניים, ולא חש לתקן את אשר טעון תיקון. "זאת ועוד, נשגב מבינתי כיצד זה המוסד לביטוח לאומי, על המשאבים הרבים העומדים לרשותו - בממון, במידע, ובכוח אדם, טרם מצא פתרון ממוחשב אשר ימנע כליל ניכוי כפול בגין רכיב חיוב זהה. זאת, מבלי שיאלצו המבוטחים לעבור דרך חתחתים של פניה למעסיק אשר יפנה מצידו למל"ל וחוזר חלילה. 'ראש גדול', יעילות, חמלה, נדרשים מלכתחילה ולאורך כל הדרך; לא רק חוכמה שבדיעבד, בחדילה מגביית היתר, ובנימוקים משפטיים ועובדתיים 'לכסות' על המחדל". השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה: "גבייה ללא סמכות של דמי ביטוח בריאות מזכאים לקיצבת זיקנה היא דוגמה קשה במיוחד להפרת האמון שנותנים האזרחים ברשויות. מקבלי קיצבת זיקנה הם אוכלוסייה מוחלשת, שההגנה על זכויותיה טעונה זהירות יתר על-ידי המוסד לביטוח לאומי. זהירות זו הייתה במקרה דנן מן המוסד לביטוח לאומי והלאה. יש לקוות שהלקחים המתאימים מכך יופקו". למרות ביקורת זו, הפחית בית המשפט העליון את הגמול ושכר הטרחה שישלם המל"ל לתובעים - שמעון מוחני וחברת א.ל.ס שירותי ניהול - ולבאי-כוחם, עוה"ד יעקב אביעד וגיל רון. הסכום שפסק בית המשפט המחוזי היה 1.12 מיליון שקל, אך סולברג אומר שהוא היה גבוה מדי בנסיבות העניין ומעמיד אותו על 700,000 שקל. השופט עוזי פוגלמן הסכים עם סולברג. את הביטוח הלאומי ייצגו עוה"ד ניר מילשטיין ונועה מלצר.