בדיקת דם בתחילת הריון תאבחן רעלת

בדיקת דם פשוטה בשליש הראשון של ההריון, עשוייה לאבחן סמנים מולקולריים בדמן של הנשים, המצביעים על הסיכוי שלהן ללקות בהמשך ברעלת הריון. כך עולה ממחקר שנערך בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר נועם שומרון ופרופ' משה הוד. הסמנים הביולוגיים, שהתגלו באמצעות טכנולוגיה של ריצוף גנטי מהדור החדש ושיטות חישוביות מתקדמות, עשויים לאפשר אבחון מוקדם ברמה גבוהה של וודאות, ובעקבותיו טיפול מונע, שימנע לחלוטין את הופעת המחלה. המחקר בוצע באוניברסיטת תל אביב על-ידי הדוקטורנטית לירון יפה, בשיתוף עם פרופ' משה הוד, מנהל מכון המחקר לרפואה סב לידתית בבית-החולים בילינסון ונשיא האיגוד האירופי לרפואת האם והעובר ועם בתי-חולים נוספים באנגליה, ברוסיה, באיטליה ובספרד. לדברי ד"ר שומרון, "עד 8% מהנשים ההרות עלולות ללקות ברעלת הריון במהלך השליש השני או השלישי להריונן. מדובר במחלה קשה, המסכנת את בריאותם, ולעיתים אף את חייהם של האם והעובר. לא ידוע מה גורם לה, אך קיים עבורה טיפול מונע מוכח ופשוט: מתן אספירין במינון נמוך - החל מהשבוע ה-16 לכל המאוחר, ועד תום ההריון". נכון להיום ניתן הטיפול המונע לנשים הרות שנחשבות למצויות בסיכון לפתח רעלת הריון, על-פי הערכות רופאיהן. אך בהיעדר סמן ביולוגי מובהק וחד-משמעי לאבחון מוקדם, מתבסס החיזוי על קריטריונים כלליים, כמו הריונות קודמים, הרגשת המטופלת, לחץ דם או בדיקות אולטרסאונד מתוחכמות משולבות בבדיקות ביוכימיה בדם בעלות רגישות אבחנה לא מספקת. לדברי ד"ר שומרון, "בעבודה שלנו ביקשנו למצוא סמן מולקולרי שמופיע בדמה של האישה כבר בשליש הראשון להריון - כשהיא עדיין אינה סובלת מתסמינים כלשהם, ומנבא הופעה של רעלת הריון בהמשך". במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר אלפי נשים הרות, ונטלו מכולן דגימות דם בשבוע ה-12 להריונן. בהמשך (לאחר תום ההריונות) הם התמקדו ב-75 דגימות: 35 דגימות של נשים שלקו מאוחר יותר ברעלת הריון, וכ-40 דגימות של קבוצת בקרה - נשים שסיימו את הריונן בבריאות מלאה. מכולן הפיקו החוקרים מולקולות RNA - כ-20 מיליון מולקולות מכל דגימה. "חוקרים רבים בכל העולם עוסקים בקריאת ה-דנ"א של העובר, אך מעטים מאוד מחפשים פתרונות המבוססים על ה-RNA - אותו חומר גנטי שמביא את ה-דנ"א לידי ביטוי," אמר ד"ר שומרון. "במעבדה שלי החלטנו להתמקד דווקא ב-RNA, במטרה לפתוח חלון חדש אל רעלת הריון, וגם אל מחלות אחרות הקשורות להריון", אמר. החוקרים חשפו את מולקולות ה-RNA לטכנולוגיית 'ריצוף גנטי מהדור החדש', ולירון יפה - ביולוגית חישובית בהכשרתה, יישמה אמצעים חישוביים מתקדמים של 'למידת מכונה', כדי לאתר את ההבדלים המדויקים בין ה-RNA של הנשים שחלו בהמשך ההריון, לבין זה של הנשים הבריאות. בסך-הכל נמצאו 25 מולקולות RNA ספציפיות (מתוך 20 מיליון, כאמור) שיכולות לשמש כסמנים קליניים: התצורה שלהן בדגימת הדם מעידה - ביעילות של 85% - אם אותה אישה תסבול מרעלת בשלב מתקדם יותר של הריונה. "הממצאים שלנו מהווים בסיס לפיתוח בדיקת דם פשוטה לניבוי רעלת הריון", מסכם ד"ר שומרון. "אבל יש להם גם חשיבות נוספת: הם מוכיחים שניתן להשתמש במולקולות RNA כסמנים מולקולריים כבר בשלב מוקדם של ההריון. בכך הם מצטרפים למגמה עולמית, שמבקשת להקדים את בדיקות ההריון לשליש הראשון - בניגוד למצב כיום, כאשר מרבית הבדיקות מבוצעות בשליש השלישי. הקדמת הבדיקות תאפשר לרופאים למנוע נזקים לאם ולעובר, ובמידת הצורך להתחיל בטיפול מונע מוקדם ככל האפשר, דבר שישפר בצורה משמעותית את בריאות האם והעובר, אמר. לדברי הוד, "חשוב להבין שסיבוכי ההריון גורמים לשיבוש בתהליכי ההתפתחות התקינה של העובר ומשפיעים על כל מחלות העתיד שלו החל מגיל הילדות, ההתבגרות ובגיל המבוגר". כלומר, יש חשיבות להעברת כובד המשקל של הבדיקות והאבחון לשליש הראשון להריון במגמה למנוע בשלבי ההריון המתקדמים הופעה של סיבוכי הריון כמו: סוכרת הריונית, רעלת הריון, צירים מוקדמים והפרעות בגדילת העובר". הוד ציין, שיש כיום התקדמות במציאת טכנולוגיות חדישות, מבוססות גנטיקה חדשנית (מיקרו RNA) כמו בעבודת מחקר זו, וכן מיקרוביום, מטאבולום (סמנים בדם האם - חלבונים ומטאבוליטים) ואחרים. הוד: "הטכנולוגיות הללו תאפשרנה לנו בעתיד לבצע ניבוי מוקדם ביותר כבר משלבי ההריון הראשונים ולנקוט בפעילות מניעתית כדי למנוע סיבוכים. זה עתיד הרפואה המיילדותית.