ירון אנג'ל, שהיה מנכ"ל מאפיית אנג'ל, ירצה חמישה חודשי מאסר בפועל על חלקו בקרטל הלחם בשנת 2010. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
עודד שחם, גם קנס את אנג'ל ב-300,000 שקל ופסל אותו לחמש שנים מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית.
אנג'ל הודה במסגרת הסדר טיעון בחלקו בקרטל שהתקיים בין פברואר למאי 2010. במסגרת זו הסכימו המאפיות הגדולות בארץ לפעול להעלאת מחירי החלות והלחם האחיד הפרוס בריכוזים החרדיים, ולשם כך - לא יתחרו זו בזו באותם שווקים. בפועל, הקרטל פעל רק במספר קטן של מרכולים, מכולות וישיבות.
שחם אומר כי הפסיקה קובעת עונשי מאסר בפועל על עבירות של הגבלים עסקיים, כחלק ממגמת ההחמרה בכלל בענישה בעבירות כלכליות. את עונשו של אנג'ל גזר שחם גם בהתחשב בעונשים שכבר הוטלו על מעורבים אחרים בקרטל, שהחמורים שבהם היו שלושה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי עבודות שירות.
משה מרקוביץ, שהיה מנהל המכירות של מאפיית אורנים, הורשע בסיוע לאותו הסדר כובל. בשל חלקו הנמוך יותר בפרשה ובהשוואה לנאשמים אחרים, הוא נדון ל-4.5 חודשי עבודות שירות ולקנס של 60,000 שקל.
יוחנן אהרונסון היה מנכ"ל מאפייה מרחבית קריית שמונה ובעלי 33% ממניותיה, יו"ר מאפיית דגנית עין בר ויו"ר איגוד האופים. בשל נסיבותיו הרפואיות החריגות, לא ביקשה המדינה לגזור עליו מאסר או עבודות שירות. הוא נקנס ב-500,000 שקל ונפסל לחמש שנים מכהונת דירקטור בחברות ציבוריות.
מנחם אוברקוביץ היה מנכ"ל דגנית עין בר והורשע משום שידע על ההסדר הכובל שעשה אהרונסון ואף עודד אותו בכך. שחם אומר כי אין מקום לענישה תקדימית בדמות מאסר בפועל על עבירה זו ולכן גזר על אוברקוביץ ארבעה חודשי עבודות שירות, קנס של 100,000 שקל ופסילה של חמש שנים מתפקיד דירקטור בחברות ציבוריות.
מאפיית אנג'ל נקנסה ב-1.4 מיליון שקל והוטל עליה קנס על תנאי של 500,000 שקל על עבירות הגבלים. דגנית עין בר נקנסה ב-700,000 שקל והוטל עליה קנס על תנאי בסך 500,000 שקל.
מאפיית אנג'ל אמרה בתגובה, כי קיים פער ניכר בין כתב האישום המקורי לבין זה שעליו הוסכם בהסדר הטיעון. לדבריה, ירון אנג'ל הסכים ליטול על עצמו אחריות אישית כדי להחזיר את המאפייה לפעילות רגילה ולהקל על אחרים שהיו מעורבים בפרשה. מאפיית דגנית עין בר אומרת, כי הוכח שהאישומים היו חסרי פרופורציה, היא לא נטלה חלק במימוש ההסכמה להעלאת המחירים והללו אף לא עלו בפועל.
