מנדלבליט טרם החליט בנוגע לדוח המכון הפתולוגי

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טרם החליט האם וכיצד ליישם את המלצות נציב הביקורת, דוד רוזן, לתיקון הכשלים בממשק העבודה בין הפרקליטות לבין המכון לרפואה משפטית - עולה מדוח הנציבות (יום ג', 27.2.18), תשעה חודשים לאחר שרוזן הגיש את הדוח שלו. רוזן מצא, כי הפרקליטות הסתירה חומרי חקירה שנוצרו במכון הפתולוגי, וכי רופאים שינו בצורה בלתי מוסברת חוות דעת - תמיד לרעת הנאשמים. עם זאת הוא קבע, כי פרקליטים לא התערבו בחוות הדעת, וכי יש לראות את רופאי המכון כעדי תביעה ולא כעדים אוביקטיביים. רוזן המליץ לתעד בכתב את כל המגעים בין פרקליטים לרופאי המכון. עם פרסום הדוח במאי 2017 הודיעה הפרקליטות שהוא יילמד, ונכון להיום - מעדכן רוזן - לא ניתנו כל הנחיות חדשות, למעט "הנחיות ביניים" שיעמדו בתוקף עד לסיום "בחינת הממצאים". רוזן מוסר, כי בכירים מהפרקליטות נפגשו עם נציגי המשטרה והמכון, וגיבשו שורה של המלצות מפורטות הממתינות לאישורו של מנדלבליט. הוא אינו אומר מהו טיבן והאם מדובר באימוץ ממצאיו או בדחייתם, כפי שעשתה הפרקליטות בעבר. דוח הנציבות מתייחס למספר תלונות שנמצאו מוצדקות אשתקד. בין היתר מוזכר בו, כי רוזן העביר לבדיקתו של מנדלבליט את ממצאיו בדבר גניזת תלונות נגד בכירים בקופת חולים מאוחדת, כאשר רות דוד הייתה פרקליטת מחוז תל אביב ועו"ד רונאל פישר ייצג את אותם בכירים. עוד מוזכרת קביעתו, לפיה על דוברות משרד המשפטים להקפיד שמידע על הגשת כתב אישום יגיע לנאשם לפני מסירתו לתקשורת.

תלונות בולטות

תלונות בולטות נוספות המופיעות בדוח: • מח"ש סגרה ללא הצדקה תיק נגד שוטרים שתקפו עורך דין, אשר הוא עצמו הועמד לדין וזוכה תוך קביעות קשות של בית המשפט נגד אותם שוטרים. רוזן דחה את טענת מח"ש לפיה מדובר בשיקול דעת מקצועי ובעקבות בדיקתו נפתחה מחדש החקירה. • חשוד לא קיבל במשך שנה וחצי הודעה על סגירת התיק נגדו, למרות שלוש פניות שלו לקבלת עידכון. הפרקליטות הודיעה, כי בעקבות זאת רעננה את הנהלים ותטפל בנושא ברמה המערכתית. • ראש עירייה שנעצר והתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, התלונן על אי-העברת חומרי חקירה לשם הגשת ערר על עילת הסגירה, למרות שלוש פניות, ורוזן קבע שתלונתו מוצדקת. • תובעות עירוניות באחת מערי גוש-דן הצהירו בבית המשפט על קיומו של היתר בנייה, למרות שהמתלונן טען שוב ושוב שאין היתר כזה - וכפי שהודו בדיעבד. מדובר ב"תמונה עגומה ומטרידה", בה פרקליטות מגלות אטימות לפנייתו של אזרח מבלי לבדוק כלל האם יש ממש בטענותיו - קובע רוזן. • מח"ש טיפלה בצורה לקויה בתלונה של רב-פקד בדימוס ובנו על אלימות שוטרים, כולל מסירת מידע לא נכון, חתימה של מתמחה על הסדר מותנה עם אחד השוטרים ואי מתן מענה לפניות המתלוננים. רוזן גם מותח ביקורת על כך שההסדר המותנה עם אחד מהם הביא להשמטת העבירה של שיבוש מהלכי משפט, אך אומר שאין בסמכותו להורות למח"ש לתקן זאת. • פרקליטות מחוז העבירה תיק לטיפול פרקליט 19 חודשים לאחר קבלתו מהמשטרה - חודש לאחר המועד בו הייתה צריכה להתקבל ההחלטה בו. רוזן דוחה את הטענה שהדבר נובע מעומס עבודה וקובע, שלא לכך התכוון היועץ המשפטי כאשר דיבר על "נסיבות מיוחדות" המאפשרות דחייה בטיפול. • טיפול בבקשה לשינוי עילת סגירתו של תיק סבלה מאובדן תיקי מקור, העדר תיעוד, כפל החלטות, גרירת רגליים ואי מתן מענה מסיבות לא ענייניות, תוך גרימת עוגמת נפש רבה לפונה.

המלצות מערכתיות

הדוח מתייחס גם לתלונות שנדחו על הסף או לגופן. מדובר בין היתר בתלונות שנגעו לטיפול בדובר "שוברים שתיקה", דין יששכרוב, ובתלונות שהתיישנו ושאינן בסמכותו של הנציב. עוד נדחתה תלונה על חקירה נגדית של רופאה שהעידה נגד המדינה לאחר שנמצא, כי היא לא חרגה מן המקובל. רוזן גם דחה כחסרת יסוד תלונה בה נטען שתובעת משטרתית הדליפה מידע נגד המתלונן. רוזן מונה המלצות מערכתיות שהעלתה בדיקתן של תלונות פרטניות, ובהן: • תיעוד דיגיטלי ויזואלי מלא של הדרכת עדים בידי תובעים (רענון). • מניעת מצב בו הסדר טיעון יותנה בכך שהנאשם יימנע מלהגיש תביעה נגד המדינה. • שמירת עצמאותה של התביעה העירונית ומניעת התערבות של גורמים פוליטיים בעבודתה. • קביעת נהלים לסגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית, כולל בדיקה בידי פרקליט נוסף (ולא רק הפרקליט המלווה). המלצה זו באה לנוכח בדיקת התלונה בעניין קופת חולים מאוחדת. • מסירה מוקדמת ככל האפשר של הודעה לחשוד על סגירת התיק נגדו. • קביעת לוח זמנים ברור ומחייב למעקב אחרי תיקים שהעבירה הפרקליטות למשטרה להשלמת חקירה. • מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה יחויבו להביא לידיעת פרקליט המדינה מידע מהותי על הערות והמלצות של בית המשפט בצמתים חשובים בתיק.