"ישראל עומדת" - ועדת הכלכלה המשיכה (יום ב', 26.2.18) בסדרת הדיונים במסגרת השימוע לקידום התחבורה הציבורית בישראל. הדיון היום עסק בשירות לנוסעים באוטובוסים והמחסור בנהגים, ונשמעו בו טענות קשות על מצב הנהגים. נהגת האוטובוס רבקה מכלוף אף סיפרה כי היא "נאלצת לעשות את הצרכים בדלי של האוטובוס". היו"ר
איתן כבל אמר כי "אין תחבורה ציבורית בלי נהג, ואין נהג בלי תנאים, ואין תנאים בלי נתיב תחבורה ציבורית, ואין נתיב בלי העיריות - והתפקיד שלנו לחבר בין כולם".
בפתח הישיבות התייחס כבל למהומה ברשתות החברתיות בעקבות דיון מהיר לבקשתם של חברי הכנסת
נחמן שי,
אורי מקלב, ו
איימן עודה בעקבות הפרסום ב-News1 על כך ש
משרד התחבורה החל בשלילת הזכאות להנחה מאזרחים ותיקים שנוסעים בתחבורה הציבורית ללא רב-קו. הוא הודיע כי יפנה לשר התחבורה כדי שיבהיר את הכוונה לעבור לשימוש ברב-קו ואמר: "בתוך חודש נוציא סיפור דרך מסודר של כל תהליך המעבר לרב-קו, ולא נכפה את המהלך על האזרחים הוותיקים". ח"כ שי אמר ״ייעול ושיפור תמיד איכשהו באים על חשבון האזרחים הוותיקים. אנו רואים זאת בבנקים, בדואר ועכשיו גם בתחבורה הציבורית. הוראת משרד התחבורה משולה לניסוי בבני אדם, בודקים האם האזרחים הוותיקים, אנשים בגילים מבוגרים שאינם ידועים ביכולות הטכנולוגיות שלהם, יצליחו להתמודד עם השינוי החדש. במקום להקל עליהם, שולחים אותם לחפש מכונות שלא קיימות ולשבור את הראש כיצד להנפיק לעצמם כרטיס רב-קו. אני דורש לבטל את ההחלטה הפוגענית הזו באופן מידי".
שי התייחס בדבריו להודעה שהוציא השר כ"ץ דקות בטרם הדיון על מתן תקופת הסתגלות לאזרחים ותיקים ותקף: ״ההודעה היא הצגה, היא אינה ברורה. מה היא תקופת ההסתגלות? כמה זמן היא תחול ועל מי? מה יקרה בתום התקופה הזו ואיך מתכוונת הממשלה לסייע לאוכלוסייה העצומה הזו להתמודד עם הגזירה החדשה?״.
לאחר מכן עסקה הוועדה במצב הקשה של התחבורה הציבורית בירושלים, בדיון שהתקיים לבקשת ולבקשת ח"כ
בצלאל סמוטריץ', ח"כ
תמר זנדברג, ח"כ
מיכאל מלכיאלי, ח"כ
דב חנין, ח"כ
אמיר אוחנה, ח"כ אורי מקלב, ח"כ
עליזה לביא וח"כ חיליק בר. ראש העירייה,
ניר ברקת, אמר כי עד שלא יסתיימו עבודות הרכבת הקלה התלות בתחבורה ציבורית בעיר היא מוחלטת, אולם בגלל המצב הביטחוני בעיר יש מצוקה של נהגים. הוא הוסיף כי צריך לתעדף ולתת הטבות לנהגים שיבוא לעבור בעיר, כמו שנעשה עם השוטרים. היו"ר כבל הזכיר כי הוועדה אישרה את הרפורמה במוניות השירות, ואמר כי בקרוב יצאו מכרזים לקווי שירות בעיר שיתנו חלק מהפתרון. הוא אף סיפר כי ביקר בסיטיפס, בעקבות דיון אחר שקיימה הוועדה, ואמר כי בשעות השיא אין לאף נוסע סיכוי לתקף את הכרטיס בגלל העומס, ואמר כי יעשה הכל לשנות את המצב.
נציג ארגון 15 דקות, יוסי סעידוב, הציג נתונים לפיהם בין 10% ל-20% מהנסיעות בבירה לא מבוצעות והממוצע עומד על 8.9%. היו"ר כבל אמר: "יש כאוס מוחלט בכל הנוגע לתדירות בירושלים". מנכ"לית משרד התחבורה,
קרן טרנר, אמרה כי הכיוון הוא לעבור בקרה אלקטרונית מלאה, ולקנוס את החברות בגין כל נסיעה שלא מבוצעת. לדבריה, חברות התח"צ טוענות שמדובר בשינוי קיצוני מדי ולכן הדבר נמצא בהליך משפטי. נציגי התושבים בעיר אמרו כי הם במצוקה אמתית, ובעוד שיש אוטובוסים שנוסעים ריקים אחרי מפוצצים והתכנון לא נעשה לפי צרכי הציבור. נצי מועצת העיר, אלעד כהנא, אמר: "תושבי ירושלים מחכים בממוצע מיליון ורבע דקות בחודש לאוטובוס - כפול משאר המקומות ברחבי
הארץ". כבל סיכם את הנושא ואמר כי בירושלים יש כאוס קשה מאוד, הוא קרא לכל הגורמים בעיר ובמשרד התחבורה לשתף את הציבור כדי להביא פתרונות, ואמר כי הבעיה הכי קשה היא שהאזרח לא יודע מתי יבוא האוטובוס ודרש לעדכן את לוחות הזמנים לפי המצב הקיים.
באשר למחסור בנהגים אמר היו"ר כבל כי מדובר באבן יסוד בטיפול בבעיות התחבורה הציבורית. ח"כ דב חנין הוסיף כי כדי להביא למהפכה החוליה הראשונה צריכה להיות נת"צים ואת זה צריך לעשות בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות. באשר לנהגים אמר כי המצב הוא טראגי. "יש אלפים עם רישיון לאוטובוס שלא עוסקים במקצוע, זו עבודה קשה מאוד ולא מתגמלת ותכנון הקווים גרוע", הסביר.
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, אהוד בקר, אמר כי לפי נתוני החברות כדי לתת שירות מצוין חסרים 3,500 נהגים, שהם 500 נהגים יותר מהאומדן שהיה בשנה שעברה. הוא הוסיף כי הקושי הוא לא רק גיוס אלא גם בשימור נהגים, שכן המקצוע מאופיין בשעות עבודה ארוכות וקשות, כאשר שעות השיא הן בבוקר ואחה"צ, בחוסר ביטחון תעסוקתי, אובדן זכויות סוציאליות כשחברה חדשה זוכה במכרז ומשך ההכשרה עומד על כ-10 חודשים בשל הבדיקות הרפואיות.
נציג ההסתדרות,
אבי אדרי, אמר כי אין תמריץ לוותק ואין טבלאות שכר בענף. לדבריו, "פעם כל אימא רצתה שהבן שלה יעבוד באגד או בדן, היום הדימוי נמוך ואין הכרה במקצוע. לא יזיק להגדיר את זה כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים ולטפל באלימות נגד הנהגים".
הנהגת רבקה מכלוף סיפרה כי היא עובדת כבר 7 שנים בענף, שעות העבודה ארוכות ואין הפסקות ואת איש לא מעניין אם הנהג עשה את הצרכים שלו או לא. "ביום שישי האחרון לא קמתי מהכיסא מחמש בבוקר ועד 4 אחה"צ. אין לי איפה ללכת לשירותים ואני עושה את הצרכים בדלי של האוטובוס. כבר 7 שנים זאת המציאות וזה לא ייתכן", אמרה מכלוף.
מנהל פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, יער אמיר, אמר כי אם תתממש רפורמת מוניות השירות המחסור בחברות הפרטיות יעמוד על 4,000 נהגים, כאשר בשנה מוכשרים 2,000 נהגים ו-1,200 פורשים. לדבריו, המשבר לא ייפתר ללא פעולה דרסטית של הממשלה. מזכיר דירקטוריון דן, דודו גליס, אמר כי צריך שינוי מחשבתי במכרזים של משרד התחבורה, על-מנת להעלות את השכר. יו"ר
סופרבוס,
אלי בליליוס, אמר כי המדינה מעודדת רכב פרטי וב-3 השנים האחרונות נמכרו 800 אלף מכוניות פרטיות חדשות בישראל. הוא הוסיף כי החברות לא מרוויחות כסף למרות ששכר הנהגים זעום. מנהל אגף התחבורה הציבורית של אגדף אמיר קינן, סיפר כי לחברה מגיעים נהגים ממזרח ירושלים שמסרבים לעבוד בעיר ומוכנים לעבוד בכל מקום אחר.
מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, אפי רוזן, אמר כי בישראל יש מעל ל-71 אלף נהגים בעלי רישיון אוטובוס ומוכשרים עוד כ-3,0000 מדי שנה ואנחנו לא אמורים להיות בגרעון אם אנשים יחשבו שזה משלח יד שטוב לעסוק בו. הוא הוסיף כי בקרוב יקוצרו הליכי האישור הרפואי וההכשרה דרמטית, משנה לכחודשיים. נציג האוצר, הראל שליסל, אמר כי המשרד מוכן להקצות מקורות למלגת קיום בתקופת ההכשרה אם היא אכן תתקצר.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי מעולם לא נעשתה עבודה כזו בכנסת, ובירך על הבשורות המשמעותיות שיצאו היום מהדיון, בדבר קיצור משמעותי במשך זמן הכשרת הנהגים וההכרה בנהגים יוצאי צבא ובחינת הגדרת המקצוע כעבודה מועדפת. "אין תחבורה ציבורית בלי נהג ואין נהג בלי תנאים ואין תנאים בלי נת"ץ ואין נת"ץ בלי העיריות שיודעות לשתף פעולה. אם התהליך לא יהיה מהיר אז כלום לא יקרה והתפקיד שלנו הוא לעשות חיבור של כל הדברים האלה. את הדברים האלה הבינו גם באוצר ובמשרד התחבורה. הזעקה הציבורית נוקשת בדלת ואם הממשלה לא תדע להתמודד עם זה היא עלולה לשלם את המחיר", אמר.
