דין משמעתי לפוזננסקי-כץ

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פוזננסקי-כץ, תועמד לדין משמעתי בפרשת המסרונים. שרת המשפטים, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הודיעו (יום ד', 28.2.18) שקיבלו את המלצתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין. בשלב זה לא מתכוונת פוזננסקי-כץ להתפטר, אך צפוי שחיות תנסה לשכנע אותה לעשות זאת מרצונה. מבחינה פרוצדורלית, שקד תגיש את הקובלנה לחיות וזו תמנה את בית הדין המשמעתי. לאחר מכן תשעה חיות את פוזננסקי-כץ עד לסיום ההליכים בעניינה. על-פי החוק, בית הדין המשמעתי לשופטים מורכב אד-הוק בידי נשיא בית המשפט העליון. הוא עשוי לכלול חמישה שופטים ובהם שלושה משופטי בית המשפט העליון, או שלושה שופטים ובהם שניים משופטי בית המשפט העליון. בראש בית הדין עומד הנשיא, המשנה לנשיא או הוותיק שבחבריו מבין שופטי העליון. הקובלנה מוגשת כאמור בידי שר המשפטים, ונציגו הוא למעשה התובע. לבית הדין המשמעתי ישנן סמכויות זהות לאלו של בית משפט מחוזי בתיק פלילי. אמצעי המשמעת האפשריים הם הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר, הדחה עם קיצבה מלאה והדחה עם קיצבה חלקית או ללא קיצבה כלל. השופט הנילון יכול גם הוא להיות מיוצג בידי עורכי דין; פוזננסקי-כץ יוצגה בפני ריבלין בידי עוה"ד אופיר סטרשנוב וציון אמיר. הנהלת בתי המשפט מסרה, כי חיות בוחנת את הכשלים המערכתיים עליהם הצביע ריבלין: דיונים במעמד צד אחד בלשכות השופטים בינם לבין נציגי הרשויות החוקרות ושיבוץ שופטים לפי בקשתם של חוקרים ושופטים. "בדעתה לגבש נוהל מתאים שיענה עליהם ויפורסם לציבור".