המדינה מבקשת (יום א', 4.3.18) מבית המשפט העליון לדחות בתשע שנים את מועד יישום פסק דינו בנוגע למרחב המחיה המינימלי לאסירים. היא מזהירה, כי בלא דחייה כזאת - יהיה צורך לשחרר אלפי אסירים ולסכן את שלום הציבור.
ביוני 2017 קבע השופט
אליקים רובינשטיין, בפסק דינו האחרון, כי עד 13.3.18 צריך לעמוד מרחב המחיה של כל אסיר על שלושה מ"ר ללא שירותים ומקלחת, ועד 13.12.18 - על ארבעה מ"ר ללא שירותים ומקלחת ועל 4.5 מ"ר כולל אותם. זאת, לעומת פחות משלושה מ"ר באופן ממוצע כיום, כאשר יש מקרים מדובר של שני מ"ר בלבד - בעוד במדינות המתקדמות הממוצע הוא קרוב לעשרה מ"ר.
המדינה אומרת כי מאחר שמדובר בנושא מורכב ביותר - נמשכה חודשים רבים עבודת המטה לצורך יישום פסק הדין. בדיקה העלתה, כי חסרים 3,000 מקומות כליאה למימוש החלק הראשון ו-6,000 למימוש החלק השני. מאחר שבישראל 18,000 אסירים, הרי שמדובר בצורך לשחרר עד שליש מהם בסוף השנה הנוכחית.
ב-25.2.18 אישרה הממשלה תוכנית מקיפה, בת שישה חלקים, כדי לעמוד בהוראות בג"ץ: זירוז שחרור מוקדם של מי שנדונו לעד שנת מאסר, הרחבת השחרור המינהלי כך שיהפוך להליך אוטומטי, אימוץ עיקרי דוח ועדת דורנר ולפיו במקרים המתאימים יועדף שיקום על פני מאסר, הרחבת מודל בית המשפט הקהילתי המתמקד בשיקום, הארכת תקופת עבודות השירות משישה לתשעה חודשים, ותוכנית בינוי נרחבת של בתי כלא והוספת 4,000 מקומות כליאה ב-2 מיליארד שקל.
הבינוי והשיפוץ הוא החלק העיקרי בתוכנית, וייפרס עד שנת 2027. המדינה מסבירה, כי הזמן נחוץ לצורך איתור והכשרה של קרקע, קבלת היתרים ובנייה בפועל. לצד זאת מזהירה הפרקליטות, כי החלופה היחידה לתוכנית היא שחרור אלפי אסירים - מה שלא יפתור את הבעיה בצורה יסודית, משום שמקומותיהם ייתפסו עד מהרה בידי אסירים אחרים.
על יישום דוח ועדת דורנר אומרת הפרקליטות, כי היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, אימץ את המלצות צוות היישום. במרכזן: "במקום בו שיקולי ההלימה ומסוכנות אינם מחייבים מאסר או מעצר בין כותלי הכלא, וכשניתן לשלב את הנאשם בהליך שיקומי ממשי המותאם לצרכיו, מחוץ לכותלי הכלא, כי אז יש להעדיף את ההליך השיקומי על פני מעצר או מאסר". הדבר מחייב "תגבור משמעותי של כלל מערכי הטיפול והשיקום", והכנת תוכנית מפורטת לה יוקצו 50 מיליון שקל בתקציב 2019. היישום שלה בפועל יחל לאחר שמנדלבליט יאשר אותה.
המדינה אומרת, כי היא מודעת לכך שבקשתה חריגה ביותר ומשמעותה שינוי פסק דינו של בג"ץ - אך מדובר בהתחייבות שלה "להבטיח בתוך פרקי זמן מוגדרים וקצרים ביותר" את מרחב המחיה כפי שנקבע. היא מציינת ("בזהירות המתבקשת"), כי 1,800 מקומות יתווספו בתוך שנה מיום השלמת החקיקה והתקצוב, ואומרת שהחלטת הממשלה עתידה להוות "להוות קו פרשת מים דרמטי בכל הקשור לשדרוג מערך הכליאה, כמו גם למיתון השימוש באמצעי של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח".
לדברי המדינה, "אין לראות בבקשתה של המדינה משום ניסיון לעקוף את פסק דינו של בית המשפט הנכבד; אלא ניסיון כן, נוקב ורציני לקיימו; תוך צמצום הפגיעה בסדר הציבורי, בשלום הציבורי וביטחונו ובעקרון על-פיו אסיר נדרש לרצות את עונשו על-פי פסק דין חלוט שניתן בעניינו". הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד רן רוזנברג.
