"תרבות הדיון והשיח בישראל רחוקות מלהניח את הדעת, ולכן יש בעיות בתרבות הדיון בבתי המשפט. הכנסת, האינטרנט, בין מורים לתלמידים, בין רופאים לחולים - כולם מלאים בהתלהמות ולמרבה הצער הדבר חודר לבית המשפט". כך מסביר (יום ב', 5.3.18) שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
אליהו בכר, חלק מן הגורמים לתרבות דיון לקויה בבתי המשפט. הוא דיבר בערב עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
בכר מנה גורמים נוספים: "עומס תיקים יוצר סיר לחץ, ותיקי סרק מגבירים את הלחץ. יש העדר מזג שיפוטי או הימנעות של השופט מהתערבות לריסון ליקויים. יש כמות עצומה של עורכי דין, ומוסדות הלימוד לא בהכרח מלמדים כיצד להתנהג בבית המשפט. יש התנהגות בלתי הולמת של חלק מעורכי הדין כלפי שופטים והצד שכנגד. יש צעדים בלתי הולמים, כמו בקשות סרק, טענות בלתי רלוונטיות וחקירות ממושכות".
בכר פירט באריכות התנהלות לקויה של עורכי דין, כולל כזו בה הוא עצמה נתקל: "עורכי דין מגיעים בלשון מרושל. לא קדים בכניסה וביציאה. לא טוענים בעמידה. פונים לשופט בגוף שני. מנהלים את המשרד במהלך הדיון באמצעות מכשיר הטלפון. מתנסחים בשפה מבולבלת, בוטה, מתלהמת - כלפי כולם. קריאות ביניים, התפרצויות לדברים של חבר, הקמת רעש באולם. פונים לשופט בחוצפה.
"מעלים התנגדויות סרק. מתקרבים לדוכן בלי הזמנה. מביעים בשפת גוף ולעיתים בדיבור הסתייגות מהחלטות שיפוטיות. מנהלים חקירות נגדיות באופן תוקפני ומעליב, במיוחד כלפי מומחים של בית המשפט. מוסרים לבית המשפט מידע לקוי וחלקי. מדריכים את העדים, רומזים להם כיצד להשיב. מכינים באופן לקוי את התיק. לעיתים מגיעים באיחור או לא מופיעים כלל.
"לא עומדים במועדים שנקבעו להגשת כתבי בי דין. לא מודיעים לצד שכנגד על ביטול ישיבה. לא מוסרים לצד שכנגד מידע ומסמכים. מבקשים דחייה ללא סיבה ראויה. מגישים בקשות סרק במטרה להתיש את בית המשפט והצד שכנגד. מבקשים שוב ושוב עיון חוזר - הליך שכלל אינו קיים. מזמינים עדים סתם".
עצותיו של בכר לעורכי הדין היו תמונת ראי לליקויים עליהם הצביע: "להופיע בצורה מכובדת ולהקפיד על כללי הלבוש. לא לאחר לדיון. לא להגיש בקשות דחייה ללא הסבר מספק, גם אם הצד השני מסכים. יש להיכנס לאולם בשקט, לא להפריע לדיונים שמתקיימים. לא לעשות שימוש במכשיר אלקטרוני ללא רשות.
"לקוד קידה כשאתם נכנסים ויוצאים - לא בשבילי, אלא בשביל הסמל והדגל שמאחורי. תדברו אל השופט בעמידה ובגוף שלישי, כך זה כבר קורה 70 שנה. יש עורכי דין שמתקרבים לדוכן ומתחילים לחטט בתיק; אל תעשו את זה. כאשר אתם פונים לצד שכנגד - תפנו לבית המשפט, הוא מקשיב לכם. הכי לא נעים לי כאשר עורכי דין מנסים לתקן אותי תוך כדי דיבור. יש לקבל כל החלטה של בית המשפט; בדרך כלל יש ערכאת ערעור. תתבטאו בצורה מכובדת; זה מכבד אתכם ואת בית המשפט.
"לבנו ביניכם מהן השאלות השנויות במחלוקת. אנחנו מצפים מכם לסיים את כל ההליכים המקדמיים בלא צורך בצווים שלנו. תראו את עצמכם כאנשי מקצוע היודעים את מלאכתם - ותראו איך ישתפרו היחסים שלהם עם הצד שכנגד. תימנעו מלשחרר את הצד שכנגד על-ידי אמירת 'אני כבר אדבר עם בית המשפט'. אל תזמנו עדים לא נחוצים. תימנעו ממחטף של החלטות ופסקי דין בגלל אי-הופעת הצד שכנגד".
בכר הוסיף: "אתם צריכים להגיד ללקוחות שלכם כיצד מתנהגים בבית המשפט. כבר נתקלתי במי שבאו לבית המשפט בגופיות. צריך להסביר להם שעליהם לקום, שלא משתמשים במכשירים אלקטרוניים בדיון, שאסור להקליט אותו, שלא מכניסים דברי אוכל ומשקה למעט מים, לא משוחחים עם יתר הנוכחים, לא פונים לשופט בלא רשות, ופונים אליו בגוף שלישי ובדרך ארץ".
בתשובה לשאלת News1 על השימוש בכלים העומדים לרשות השופטים, אמר בכר: "הטלתי הוצאות בשל התנהגות, מחקתי כתבי טענות לא פעם ולא פעמיים. אתה שואל אם צריך לעשות את זה יותר? בהחלט. אם מישהו אצלי מבצע פעולה שלא מקובלת עלי בתחום האתי, הוא משלם. יכול להיות שצריך לתת דגש גדול יותר לנושא הזה, כדי שעורכי הדין לא יגישו בקשות סרק. זה לא משהו שהוא נזנח".
