ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 5.3.18) ישיבה בהשתתפות השרה לשוויון חברתי,
גילה גמליאל, בנושא "עיר חכמה" - טכנולוגיה בשירות התושבים. הישיבה התקיימה כדיון המשך ומעקב אחר ישיבה קודמת שערכה הוועדה בנושא ואשר כללה דוח מיוחד שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור הוועדה. בדוח נכתב כי "בישראל אין גישה מתכללת לנושא ערים חכמות, ואין גורם ממשלתי מוביל וכי פעילות מנהלת ערים חכמות במשרד התשתיות הופסקה בטרם הספיקה לגבש מדיניות ברורה ודרכי פעולה".
בפתח הישיבה, ציין יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב כי הטמעת היכולות הדיגיטליות ברשויות המקומיות, משליכה על נושאים רבים שדנים היום בוועדות הכנסת, "בכל תחום יש לטכנולוגיה את הפתרון, והגיעה העת שאלו ייעשו בצורה הטובה ביותר עבור האזרח. אני מברך את הממשלה שבחרה להטיל את המיזם על המשרד לשוויון חברתי שבראשות השרה גמליאל שיודעת לתת תשומת לב ועבודה נכונה. מברך אותה ואת שאר הנציגים שהגיעו אל הוועדה כדי שנוכל לדעת יותר על יישום המיזם".
גמליאל: "כשניגשתי למשימה המיוחדת שהוטלה על משרדי - ישראל דיגיטלית, נוכחתי לדעת כי יש ערים כמו תל אביב שזכתה במקום הראשון בתחרות ערים חכמות בברצלונה ומאידך-גיסא יש רשויות מקומיות שאפילו לא היה להם אתר אינטרנט. ועל כן אני מנווטת את המיזם באופן כזה שמצד אחד ישראל תהיה מובילה בעולם בתחום הדיגיטל ומהצד השני זה יתרחש בלי להשאיר אף אחד מאחור".
בנתונים שהציגה השרה בפני הוועדה עלה כי ברשויות רבות היה קיים מחסור בתקציבים ייעודיים לנושא, היו פערים עצומים באוריינות הדיגיטלית בקרב עובדי רשויות והיה קושי לרשויות לגייס כוח אדם טכנולוגי איכותי למשימה. "הדבר הראשון אותנו הצבנו כיעד זה יישור קו דיגיטלי בין הרשויות המקומיות", אמרה גמליאל, "ולכן יצאנו בקול קורא לתמיכות למטרות אלו ברשויות: הקמת אתר, דף פייסבוק לרשות, ניהול פניות תושבים, מערכות שונות וכדו'. בכל מקום התאמנו את התמיכה לפי הצרכים וכך לדוגמה בעיר בני ברק הצבנו עמדות שירות אינטרנט מותאמות שנותנת מענה לאוכלוסייה המקומית".
"בסך-הכל הגישו בקשות לתמיכה 232 רשויות וכולן אף קיבלו את התמיכות עבור מיזמים דיגיטליים בסכום כולל של 70 מיליון שקל. עכשיו אנו בשלבים סופיים של קול קורא נוסף לתמיכה לרשויות והפעם יהיה זה כבר עבור מיזמים של ממש לעיר חכמה בכל רשות: פינוי אשפה חכם, התייעלות אנרגטית בחשמל ובמים, תחבורה חכמה, שירותים מתקדמים ועוד".
אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי: "נושא עיר חכמה הוא חדש ועל כן קמה ועדה בין-משרדית שלנו יחד עם משרד הפנים על-מנת ללמוד איך לעשות את זה טוב ביותר - אני רוצה מכאן להזמין את כל מי שחושב שיכול לתרום לנו שיבוא ויעשיר את הוועדה. בכל המיזמים שאנו בונים לעיר חכמה אנו פועלים למונגשות מלאה והתאמה לכולם".
אלי כהן, מנהל תחום טכנולוגיות עתידיות ממשרד התקשורת: "משרד התקשורת מחייב את כל ספקיות האינטרנט שעד סוף שנת 2018 כולם יהיו כפופים ליישום פרוטוקול החדש של IPv6 - המציאות הזאת תאפשר יותר פריסת מצלמות ותקדם אותנו להגיע לערים חכמות. בנוסף, כולנו מתכוונים כמו בכל העולם אל שנת 2020 שאז כל הטכנולוגיות יהיו אמורות להשתלב יחד, יושק דור חמישי, יהיה יותר פריסת סיבים אופטיים וכל אלו ללא כל ספק ילמדו שאנו כבר במציאות של עיר חכמה".
טלי הירש שרמן, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי ממשרד השיכון: "אנו מקדמים היום מדריך הנדסי לתשתית פיזית תת-קרקעית וזאת על-מנת לאפשר בעתיד טיפול קל למציאות טכנולוגית ועיר חכמה. במדריך ניתן למצוא הכוונה עבור כל נושא של בקרה על מים, על ניקוז ותשתיות ועוד. המדריך לא יישאר רק בגדר המלצה עבור החברות אלא אמור להיות מוטמע באופן שיחייב אותם לפעול על פיו".
בת-ציון שלומי, חברת ועדה להגנת הסביבה בעפולה, ביקשה בסוף הדיון להתריע מיישום חפוז של תוכנית עיר חכמה, "הדבר החשוב ביותר לא הוזכר כאן עוד מתחילת הדיון - 'קרינה' - היא זאת שהוכרזה כמסרטנת וכגורם תחלואה וסבל שיש להילחם בו על-ידי כל ארגוני הבריאות בעולם וכאן מדברים על זה כדבר מבורך. אם כאלו יוזמות, ישראל צריכה ערי מקלט - יש מדינות בעולם שיש אישור שאין בם קרינה אלחוטית. בישראל אנו במצוקה שאין מקום ללא קרינה ואנו עוד מגבירים את זה".
יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הישיבה: "שמענו דברים חשובים ביותר איך להתכונן וליישם עיר חכמה בישראל. ניכר שאנחנו נמצאים במקום אחר ובמקום טוב ממה שמשמענו בסקירה הקודמת בוועדה, אבל עדיין הדרך ארוכה ואנו נוגעים רק בקצה. ישראל היא חלוצה בתחום הטכנולוגיה אך לפעמים זה רק מתורגם לעולם ולא אלינו בישראל - 'עניי עירך קודמין' ולכן כשיש מקומות שאנו נחשונים עלינו לפעול שזה יהיה לתועלת ישראל. על כל העוסקים לקחת בחשבון מעתה גם את הנושא החשוב של הקרינה שעלה בוועדה ולדעת איך גם על הבעיה הזאת הטכנולוגיה יכולה לתת מענה".