הוועדה לביקורת המדינה התכנסה (יום ד', 7.3.18) לדיון מעקב בדוח
מבקר המדינה 66ג בנושא הקטל בענף הבנייה - "בטיחותם של העובדים ובריאותם". הוועדה שמעה על סדרת התפתחויות חיוביות משר העבודה,
חיים כץ, ובראשן עלייה במספר תקני המפקחים, כניסה לתוקפן של תקנות להטלת עיצומים על מפרי הוראות בטיחות, ואכיפתו של החוק לסגירה מיידית ל-48 שעות של אתרי עבודה שהתרחשה בהם תאונה קשה או קטלנית. בד-בבד, התברר כי בשנת 2017 הוגש מספר זעום של כתבי אישום בעבירות רשלנות בבניין, וכי טרם תוקצבה הקמת יחידת החקירות הייעודית במשטרה. רשם הקבלנים מסר כי עדיין אין בסמכותו לשלול רישיון מקבלנים בגין ליקויי בטיחות, וכי בחינת האפשרות הזו נמצאת "בתהליך".
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
שלי יחימוביץ': "אין ספק שחלה התקדמות מרשימה בשנה האחרונה. הטיפול האינטנסיבי של שר העבודה והמשרד כולו בקטל בענף הבניין היא פריצת דרך של ממש, והשר כץ הוא הראשון לטפל בה ברצינות כזו. אף על-פי כן, יש לפנינו עוד דרך ארוכה מאוד. על-אף שורת ההישגים שמנינו כאן - אנשים ממשיכים להיהרג; הקצב מתחילת השנה - 11 הרוגים בחודשיים - מבשר רעות. לכן, מיד לאחר הגשת דוח המעקב של המבקר בנושא במאי השנה, נכנס את הוועדה כדי לשמוע על המשך ההתקדמות בפעולות הרשויות.
העבריינות בתחום הזה אינה נעשית במחשכים; היא גלויה לעיני כל. דווקא בשל כך, אכיפה והגברת הפיקוח לבדם לא יספיקו; דרושה כאן גם התגייסות מצד הציבור. אני קוראת מכאן, לעוברי אורח: אל תעלימו עין. כשם שאנו פונים למשטרה במקרה של קטטה ברחוב - כך חלה עליכם החובה לפנות לרשויות כשאתם נתקלים בפועל בניין התלוי בין
שמים וארץ ללא קסדה או רתמת בטיחות. בפרט אני פונה אל רוכשי הדירות, לחשוב באיזה מחיר דמים, חלילה, נבנתה דירתכם: דם העובדים זועק אלינו מבין הקירות ויציקות הבטון. אי-אפשר למחות מוות של אדם.
"אני מברכת את שר העבודה והרווחה חיים כץ על כך שהחליט לפרסם את רשימת צווי הבטיחות שהוצאו לקבלנים שהפרו את הוראות הבטיחות בשנים האחרונות. ניתן לראות שלא מדובר ב"חאפרים"; החברות המפרות הן חברות מכובדת, ו"
דניה סיבוס" מככבת בראש הרשימה. כאשר חברה בסדר גודל כזה עומדת בראש הרשימה השחורה הזו, הדבר מעיד כאלף עדים על הנוהג הפסול, על הזלזול בחיי אדם, שהוא בעיקר זלזול בחיי העובדים העניים, המוחלשים והמודרים ביותר בחברה. אכן, לצערי יש מדרג אכזרי של ערך החיים: רוב מובהק של ההרוגים בענף הבניין הם מקרב ערביי ישראל ופלשתינים תושבי השטחים.
שר העבודה והרווחה, חיים כץ: "נכנסתי לתפקידי במאי שעבר, והיקף הפעילות שלנו מאז בתחום תאונות הבניין הוא חסר תקדים במערכת הממשלתית. אנו משנים פה תרבות של 70 שנה של זלזול בבטיחות בענף הבנייה. אנו עושים מהפכה של מודעות והרתעה. הכנסנו דם חדש למערכת - ובמגזר הציבורי זה לא קל. העברנו תקנות להטלת עיצומים כספיים על מפרי הוראות בטיחות והן נכנו לתוקפן לראשונה השנה. הכשרנו עוד 10 מפקחים וגם שיפרנו את תנאיהם ושכרם - הייתי צריך להעביר אותם לחוזים אישיים, ועשיתי את זה. תגמלנו את המפקחים; היום כשנכנס פקח לאתר כולם רצים להראות את הקסדות, פעם היו צוחקים עליהם. החוק להגברת האכיפה שחוקק על ידנו מטיל אחריות גם על המנכ"לים. בכל עיצום או עבירה, למנכ"ל אחריות אישית, ובסוף, הקבלנים והיזמים יבינו כי זה יפגע להם בכיס. כמו-כן בכוונתי להעביר בחוק ההסדרים הקרוב תיקון לחוק הביטוח הלאומי שימנע מחברות קבלניות שהוטלו עליהן עיצומים להשתתף במכרזים ממשלתיים.
"דברים זזים וקורים. מאז שהתחלנו עם העיצומים בינואר - זה 'עולם חדש'. סדקנו סדק בקיר וכעת האחריות עלינו להרחיב אותו - ח"כים, המשרד, התאחדות בוני הארץ - כולם, בכוחות משותפים. התחלנו תהליך, ואני בטח שבתוך מספר חודשים נתחיל לראות תוצאות - ואשמח להגיע שוב לוועדה כדי לבשר עליהן".
רויטל אסף, אלמנתו של ויטלי אסף, מנופאי שמצא את מותו באתר בנייה ב-2016: "ויטלי עבד המון שנים, היה מנופאי ותיק, זהיר מאוד. היה ההרוג הראשון ב2016. הרבה פעמים ההרוגים שקופים. אני לא אתן לו להיות שקוף. ויטלי עלה מבלרוס, מטעמים ציוניים, שירת ביחידה מבצעית בחייל האוויר, עשה מילואים עד גיל 40, גידל 3 בנות, מגיע לו שיתייחסו למוות שלו בצורה מכובדת. לא שורה בווינט, "פועל בניין נהרג". היום יש כבר מודעות גבוהה יותר, אבל עדיין אפשר לראות בכל מקום איך העובדים עומדים על פיגומים באוויר, בלי קסדות, בלי רתימות. צילמתי והעליתי לפורום למניעת תאונות עבודה אבל כלום לא קרה.בעלי נהרג ב-18:20, בעוד הפקחים עובדים עד 17:00. בעלי עבד בבור פתוח, לא מגודר, לא מואר, הוא עבד מאוחר בלילה. קשה לשים תאורה? קשה לגדר? הוא נפל לבור. כשאני מתקשרת למשטרת ראש העין לברר מה קרה עם החקירה, החוקר אמר שהוא מצטער שנתן לי את הטלפון שלו. זה ריסק אותי. הלא אני רוצה לדעת איך התקדם התיק? חצי שנה לאחר מכן התקבל דוח, ורק בגלל התוכנית של
קרן נויבך שבה התראיינתי. הוגש אומנם כתב אישום על הנושא של ויטלי, אבל הפרקליטות אמרה שחסרים הרבה דברים בתיק, ולכן העבירו אותו חזרה למשטרה להשלמת פרטים. אני אלחם שיוגש כתב אישום".
רפ"ק ליאת לב, קצינת הסדר מותנה והאחראית על תחום תאונות עבודה: "ב-2017 הוגשו 6 כתבי אישום מתוך 65 חקירות שנפתחו. 2018 עדיין אין כתבי אישום. אנו חוקרים עבירות פליליות כשהאירוע נגמר במוות או חבלה חמורה. משרד העבודה אחראי על פיקוח ומניעה. זו חלוקת העובדה. ב-2016 הוגשו 14 כתבי אישום בתאונות עבודה, אך לא הוגש אף כתב אישום במקרי תאונות עבודה בענף הבניין.
"במקרה מוות, מגיעה ניידת משטרה, ונעשה דיווח למשרד העבודה לצורך הגעת המפקח. הזמינות של מפקחי העבודה לא מספק - יש קושי בהגעה מידית לאירוע . לא תמיד יש מפקח שזמין להגיע. המשטרה נמצאת לבד - סוגרת את האתר ומתחילה בגביית עדויות. בכל התחום יש קושי מערכתי כי זה תחום שלא מוכר לחוקרי המשטרה, איסוף ראיות קשה יותר מאיסוף ראיות בזירה של פשע אלימות למשל. מדובר על כללים מיוחדים, הכרות עם התקנים, שת"פ עם המפקח היא קריטית במקרים האלה. הכשרנו 100 חוקרים בהשתלמות של חקירת תאונות עבודה; בעוד שבועיים תהיה עוד השתלמות בנושא ובפעולות המידיות שיש לעשות בזירה כזו".
באשר להקמת יחידת חקירות ייעודית לתאונות עבודה אמרה לב: "התקצוב של 2019 לא נסגר. ביקשנו את התקצוב וזה תלוי במשרד לבט"פ. נכון ללפני יומיים - זה טרם תוקצב."
דן ורשבסקי, יו"ר ועד הפעולה של המנופאים: "מתחילת השנה 11 הרוגים, אנו בממוצע שוברים את השיא. אז הקנסות לא עובדים. לפני שבועיים התלוננו למשטרה על תעודת זהות מזויפת של מנופאי. המשטרה העבירו אותנו למשרד העבודה. אנחנו עושים עבודה מצויינת, אבל מפטרים אותנו על ימין ועל שמאל כי אנחנו רוצים בטיחות - פשוט מחליפים אותנו כשאנו מתלוננים על בטיחות. אנו משתפים פעולה ויש רצון לשנות אבל אני רוצה משהו מיידי. היום, למשל, פועל אתר שהתלוננו עליו בכפר יונה: מנופאי מסיע אנשים עם מנוף. איך לא סוגרים אותו?"
רון ירמיהו, דובר ועד המנופאים: "אנחנו השקופים שנמצאים שם למעלה, לא מגיעים לכאן הרבה. אנו מרגישים את הרוח הטובה מכיוון השר. יש להבין שבדיון נגענו בשורש הבעיה: אין גוף אחד ששולט ומאחד את מה שקורה. אנחנו המוצר הכי זול בענף הבנייה. עד עכשיו היה ניסיון להפיל את הש.ג ולהאשים את העובדים בתאונות. אנחנו לא שותקים יותר. עכשיו מגיעים החגים וכל המועד - אנחנו עובדים וכל המשרדים סגורים. מנהל הבטיחות בחופש. למי נתלונן?"
אמנון שינדלר, יו"ר ועד מנהלי העבודה ארצי: "אנו מדברים ומדברים ולא קורה כלום בשטח. אנו מתמודדים עם העובדים, עם הקבלנים; אותנו, מנהלי העבודה, לא שואלים על בטיחות אלא על תוך כמה זמן אני מבצע את הפרויקט. הציבור שלנו כולם לא מועסקים ישיר, הם עובדים עם קבלני משנה: מהשטחים, זרים. אני כמנהל עבודה אחראי על 300 עובדים, מטפל גם בבטיחות, גם בלבצע את העבודה בזמן. איך מטילים על מנהל עבודה את כל האחריות הזאת? האחריות הנוספת שצריכים להטיל היא על מנהלים פרויקטים; הם לוחצים עלינו למהר כדי לקבל בונוס. אני רוצה להשקיע, לעשות הכשרות למנהלי עבודה. שנים הוצאנו מכתבים ולא מוכנים לעזור לנו, לתת לנו את רשימת מנהלי העבודה שנמצאים במשרד העבודה כדי לעשות להם הכשרות. המעסיקים זורקים עלינו הכל. שמעתי את השר שאולי ייתן קנסות למנהלי העבודה - אני לא יכול לעמוד בזה. איש אינו מפקח על עובדים בגובה: עובד בא אלי עם אישור גובה בלי שום פיקוח של משרד העבודה. אם הוא בא בלי אישור הוא אומר לי "חכה 5 דקות, תקבל בפקס".
מיכל כורך, מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד - אני מברכת על הפרסום של רשימת צווי הבטיחות הבוקר. לנו יש עתירה בנושא: היום מפורסמים צווי בטיחות אחרי 45 ימים כי אתם רוצים לתת לקבלן זמן להתגונן, ולדעתנו אין סיבה לתת 45 יום לקבלן להתגונן. בנוסף, בדוח המבקר דובר על איגום משאבים - בין המנהל למוסד לבטיחות ולגהות. זה לא קרה, הנתונים שלו מצביע על ירידה באיגום משאבים. על כך השיב כץ כי הוא אינו מחויב לקבל את המלצותיה של ועדת אדם. עניין נוסף הוא הפצועים בינוני: איש לא בודק מה קורה מקרים האלה. למה שמישהו שנפל מגובה ובמקרה לא נהרג - למה שהפקחים לא יגיעו לשם?
אילן אליהו, רשם הקבלנים: "אנו מצויים בקשר עם מנהל הבטיחות, אנו מקבלים את התוצרים שלהם - צווי בטיחות. אני אפעיל את הסמכות שלי לפעול נגד קבלנים שאצלם זו תופעה חוזרת. יש לי רשימה ואני צריך לפעול מולם לפי תנאים מסוימים, בליווי היועצים המשפטיים,, לפי הסמכות שלי בחוק. עד כה, בגין ליקויי בטיחות לא נשלל רישיון. אנו מצויים בתהליך. בעוד חודש תהיה לי תשובה לגבי חברה אחת או שתיים שאולי ישלל מהן הרישיון. אני לא כל-כך בעל שיקול דעת בעניין, אני לא יכול ישר לשלול. יש לי יכולת לאכוף אמצעי משמעת.
מתי רביבי, יועץ לענייני בטיחות, התאחדות בוני הארץ: "לאחרונה מוניתי ע"י ההתאחדות כממונה בטיחות. אני לוקח את היוזמה ומוביל את הנושא ולא רוצה רק להגיד "לא." בנינו תוכנית בשם נב"ט 2020. יש בה 10 משימות שהן פרואקטיביות - מניעה, הכשרה, הדרכה, העשרת הידע, מכרזים, וכיו"ב. אנו בקשר עם מנהלי הבטיחות, אנו עובדים מטה מול מטה, הישיבה הראשונה התקיימה לפני 3 שבועות. אנו מתואמים מול המנהל ומתאמים ציפיות.
מוזי ביטון - מנכ"ל חברה המתמחה בבטיחות בעבודה: "אני 25 שנה בתחום. השר כץ מרגש אותי. אני מרגיש שסוף-סוף יש עוצמה ועשייה.. אפשר לעשות דברים בלי השקעה רבה. זה לעג לרש לסגור אתר ליומיים. כשיש חשד לאונס במועדון המשטרה סוגרת לחודש. פה יש הרוג. אני חלילה לא מזלזל - אבל אני בתחום שלי רוצה לראות את הדברים האלה חדים. התקנות לדעתי מתאימות - צריך ליישם אותן. איפה הבעיה? אין אחריות על מי שיש לו גם יכולת כספית. אין אחריות על מזמין העבודה והקבלן הראשי; יש לשנות הגדרות בתקנות - אחריות על מחזיק במקום העבודה. יש להסתכל על האחריות הפלילית באופן שונה לגמרי. היום האנשים היחידים שמתמודדים עם מניעת תאונות עבודה הם ממוני הבטיחות; הם עוברים כתישה יומיומית, על-ידי חברות הביטוח שתובעות אותם, המשטרה שחוקרת אותם בעבריינים פליליים.
ח"כ
עבד אל-חכים חאג' יחיא: הקנסות לבדם אינם מספיקים. יש צורך בעוד הרתעה. היינו אצל המפכ"ל ופרקליט המדינה. דיבנו על הקמת יחידה שתפעל בעניין חקירות תאונות עבודה. אנשים מתים ואין מורשעים. המפכ"ל אמר שעלות הקמת היחידה 14 מיליון, ובחישוב שנתי 9. הויכוחים בממשלה מי ישים את הכסף הזה - זה מביש. מתווכחים על מי ישלם. עד כאן בנושא הפיקוח. בעניין התקנים - יש לשנות אותם: דיגם תקן הרשתות וגם תקן הפיגומים. היום עושים רשתות לחפצים, לא לאנשים. יש תקן בעולם ויש רק לאמץ אותו. הפיגומים שלנו הם משנות ה20. אני אזמן ועדת משנה עם מכון התקנים ונראה איך מאמצים את התקן שיהיה שימושי. המצב בשטח - יש מנהלי עבודה, אייל ואני מבקרים באתרים, חלק נסגרים כתוצאה מהביקורים שלנו ליומיים, שלושה. התפקיד שלי לא לסגור, אבל אני מגיע למקומות שהפקחים לא מגיעים; לפעמים אני מוצא מנוף שלא עבר טסט. ולבסוף, מנהלי העבודה. ח"כ בן ראובן ואני הצענו הצעת חוק וביקשנו שבאתרים גדולים יהיה ממונה בטיחות שזה יהיה התפקיד היחיד שלו. העומס על מנהלי העבודה גדול מדי.
ח"כ איל בן ראובן: "תודה לשר שהגעת לדיון, הדברים שאתה אמרת לא היו נאמרים לפני שנה, כי הם לא היו. יש שינוי, לפני שנתיים לא עסקנו בזה בכלל. זה לא היה במודעות, היום יש ציבור ותקשורת, ושר שעוסק בזה. אני רואה את מנהלי החברות הגדולות שהם כבר מזמינים אותי לבוא לראות באתר שלהם לראות מה הם עושים. יש חברות שמשקיעות הרבה יותר בנושא הזה. זה מאוד חשוב אבל אנו עדיין בתחילת הדרך. אם לנו בינואר יש כבר 11 הרוגים אז אנו בתחילת הדרך. אני אומר שצריך קנסות והרתעה, צריך שכולם ידעו שיש עשייה בנושא הזה. נגמר המצב שמישהו נופל - מפנים אותו באלונקה וממשיכים לעבוד.
"אני מקווה שנושא חוק עוזרי בטיחות שלנו יעבור. מדובר על אדם שהוא עסוק רק בבטיחות מטעם הקבלן וזה תפקידו. הוא מתדרך, בודק רישיונות, בודק קסדות ורתמות, בודק שכל הפיגומים עומדים בתקן. זו נקודה שקיבלנו ממנהלי העבודה שאמרו שהם לא מסוגלים לקיים חובתם מבחינת הבטיחות. באתר של 5 בניינים מנהל העבודה לא מסוגל כי יש לו המון משימות. נושא הבטיחות צריך להיות מתומחר מראש, בלי שיתחרו עליו, מכיוון שאיפה מורידים בהצעות? בבטיחות. צריכה להתקבל החלטת שר נושא. כמו-כן יש להחיל את תקן 1139 לפיגומים".
ח"כ סעיד אל-חרומי: זה חמור מאוד אם המת הוא האשם במותו. נושא הפיקוח הוא קטסטרופה. אני מברך על הוספת 10 פקחים אבל על 13 אלף אתרי בניה - זה כלום. הטיפול של המשטרה הוא שלומיאלי. אין יחידה חוקרת, רק השנה כבר היו 11 הרוגים. עד שיהיו 100 הרוגים אז יקצו כסף להקים יחידה מיוחדת. עושים צחוק מחיי אנשים. אנו סופרים רק הרוגים שעולים למדינה מיליארדים. העיצומים מבורכים, אבל צריך לאכוף את זה וצריך למגר את התופעה החמורה הזאת".
חבר הכנסת וואל יונס: "אני בא מואדי ערה. אנשים יוצאים לעבודה ולא יודעים אם הם יחזרו. אתמול עבר חוק שאם תופסים שב"ח בעסק מסוים אפשר לסגור לחודש את העסק. אז אם נהרג מישהו אי-אפשר לסגור את העסק לחודש? לגבי המכללות שמכשירות מנהלי עבודה - יש הרבה מכללות, לא כולן עושות עבודה וצריך פיקוח על ההכשרות האלה, למשטרה צריכה להיות יחידה מיוחדת לנושא הזה".