חוק חדש: עבודה גמישה בשעות נוספות

יחליף בתפקיד את יותם יקיר שכיהן כדובר הכנסת בשבע השנים האחרונות  ▪  משמש בשש וחצי השנים האחרונות כממונה על פעילות ההסברה הבינלאומית של הקרן קימת לישראל

שר העבודה חיים כץ: "אנו משנים מהיסוד תרבות בת 70 שנה של זלזול בחיי עובדי הבניין. חברות קבלניות שהוטלו עליהן עיצומים בשל עבירות בטיחות - לא תוכלנה להשתתף במכרזים"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 3), התשע"ח-2018. מדובר בהצעה ממשלתית ובהצעות פרטיות של חברי הכנסת ענת ברקו ובצלאל סמוטריץ'. מוצע בה לקבוע שלמפקד מחוז במשטרה תהיה הסמכות להורות בצו על תנאים לעריכת לוויה של מפגע וכן על צו עיכוב מסירת גופת מפגע וקיום לוויית מפגע, במידה והתעורר חשש ממשי שקיום ההלוויה יוביל לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או שיתבצע מעשה טרור. כמו כן, מוצע שהסמכות העניינית לקיום ביקורת שיפוטית על הצווים האמורים תהיה נתונה ככלל לבג"ץ.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שינוי חזקת גיל הרך), התשע"ח-2018 (קריאה ראשונה) - של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לשנות את ההסדר הקיים בדבר חלוקת הטיפול בילדים שהוריהם חיים בנפרד ואת החזקה הקובעת שילד עד גיל 6 יהיה אצל אימו (חזקת הגיל הרך). מוצע שהורים בפירוד יהיו רשאים להסכים ביניהם, לפי טופס שיקבע שר המשפטים, על אופן מימוש אפוטרופסותם, וכי ההסכם יהיה טעון אישור בית המשפט. אם הם לא הגיעו להסכם, או שההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע הסדר הורות שהעיקרון הראשון במעלה בו הוא טובת הקטין, שתיבחן, בין היתר, לפי אמות מידה המוצעות בחוק. לגבי חלק מאמות המידה מוצעות שתי גרסאות: גישה אחת שמה דגש על חלוקת זמן השהייה של הילד עם כל אחד מהוריו באופן שווה ככל הניתן. גישה שנייה שמה דגש על שמירת היציבות בחיי הילד ועל המשכיות של דרך הטיפול בו. עוד מוצע כי בהסדר לעניין קטין שהוא פעוט, יקבע בית המשפט כי מרבית הזמן הוא ישהה אצל אמו, תוך הבטחת קשר קבוע ומשמעותי עם האב, אם אין סיבות הקשורות בטובת הילד להורות אחרת. בנוסף מוצע לקבוע הוראות בדבר נקיטת אמצעים כנגד הורה המפר הסכם או הסדר ההורות.

נציג המל"ג הודיע בוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן כי יפעל שהמל"ג יוציא קול קורא לאוניברסיטאות ולמכללות למחקרים שיעלו את סיפור העלמות ילדי תימן על סדר היום  ▪  קורן: "השלב הבא בטיפול בפרשה הוא הכרה אקדמית ועידוד מחקר"

ראש הממשלה הציב שורת תנאים שימנעו בחירות - התחייבות מהשותפות להישאר בקואליציה עד הסוף וחוק גיוס מוסכם שיתקבל ברוב גדול מהרגיל  ▪  השרה שקד מנסחת חוק קשיח מזה הקיים: "גם ליברמן לא יתקשה לתמוך"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018. מוצע בה לקבוע בהוראת שעה של שלוש שנים כי העבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית המבוצעת בפעם הראשונה או פעם נוספת תוך חמש שנים תיחשב כעבירת קנס מיוחדת, שתעמוד על 1,000 ש"ח בעבירה הראשונה ו-2,000 ש"ח לשנייה. מוצע לקבוע כי שוטר יוכל למסור הודעת תשלום קנס אם היה לו יסוד סביר להניח כי אדם ביצע עבירה כאמור בפעם הראשונה או השנייה. כל קנס שכזה ירשם במרשם משטרתי מיוחד ובכל מקרה תוכל המשטרה להעמיד לדין העובר עבירה זו, אם סברה כי הנסיבות מחייבות את בירור המשפט. על הקנס ניתן לערער תוך 30 יום, או לבקש להישפט במקום לשלם את הקנס, ובמקרים אלה יאפשרו למשטרה לגבש תשתית ראייתית לכתב האישום.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018. את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית לשנת התקציב 2019. מדובר בחוק נלווה לחוק תקציב המדינה שמטרתו היא לעגן בחקיקה את המגבלות על ההוצאה הממשלתית ושליטה בגירעונות התקציביים. זאת בין השאר, על-מנת למנוע גידול ביחס החוב-תוצר של המדינה ואף לשמר את מגמת הירידה המתמשכת ביחס זה. הגירעון הינו ההפרש בין סך ההוצאה הציבורית לבין סך ההכנסות ממיסים, סכום המחולק בתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה התקציבית לחישוב שיעור הגירעון בשנת 2019 היא 396.2 מיליארד ש"ח כשתחזית ההכנסות נטו עומדת על 355.1 מיליארד ש"ח והתוצר המקומי הגולמי החזוי ב- 2019 עומד על 1.37 טריליון ש"ח ושיעור הגירעון החזוי עומד על 2.9%. הצעת החוק קובעת גם את מתווה יעדי הגירעון החל מהשנה הנוכחית, 2018 ועד שנת 2024 ואילך. ב- 2018 שיעור הגירעון המותר עומד על 2.9% וב- 2019 יגדל מ- 2.5% כפי שנקבע במסגרת התקציב הקודם לשנים 2017-2018 ל- 2.9%. ב- 2020; 2.5% (לעומת 2.25% עפ"י המתווה הקודם), ב- 2021; 2.25% (לעומת 2%), ב- 2022; 2% (לעומת 1.75%), ב- 2023; 1.75% (לעומת 1.5%), ב- 2024 ואילך התכנסות ליעד המתוכנן עוד במתווה הקודם; 1.5%. עוד אישרה הוועדה כאמור, את הסך הכולל של ההוצאה שתהא הממשלה רשאית להוציא ב- 2019, כאמור 479.6 מיליארד ש"ח.