הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכספים אישרה (יום ה', 8.3.18) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015. הצעת החוק המתבססת על המלצות "ועדת לוקר" לבחינת צמצום השימוש במזומן, קובעת כי מעל לסכומים מסוימים ייאסר על הצדדים לתת ולקבל תשלום במזומן, וזאת במגוון רחב של פעולות כספיות. יושב-ראש הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "הזמן שעמד לרשותנו לא היה רב, אבל יש חשיבות גבוהה להיאבק בהון השחור שנאמד ב-350 מיליארד שקל מתחת לרדאר והוא הדוחף את ארגוני הפשיעה והטרור. נתנו זמן רב לגופי הממשלה ולבנקים להיערך לאמצעים חלופיים ווידאנו כי יעמוד לרשות הציבור והרשויות מספיק זמן לצורך ההסתגלות לחוק שהוא משנה דפוסי יסוד". הוא ניצל את ההזדמנות להיפרד ממשה אשר, מנהל רשות המיסים, שזהו החוק האחרון בתפקידו ואמר כי "החוק הוא מתנת פרידה למשה אשר ממנו אנו נפרדים בצער רב". שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "החוק יצמצם את ההון השחור ויביא לגבייה נוספת להכנסות המדינה וכן יטיל מס שוויוני יותר על האזרחים. לחוק יש משמעות גדולה גם לחינוך פיננסי נכון, כי הרבה יותר קל לעקוב אחר המצב הפיננסי כשההתנהלות מקוונת". הוא הודה ליו"ר סלומינסקי: "הייתי עד למאמצים הכבירים שלך להשלים את החקיקה בלוחות זמנים קצרים, אבל תוך דיון מעמיק. היו פה פשרות מכל הצדדים והחוק יהווה שינוי". הוא נפרד בחום ממנהל רשות המיסים אשר: "לצערי הרב אנחנו נאלצים להיפרד ממך וזה אובדן לרשות המיסים ולמשרד האוצר. אתה מקצוען, חבר, קולגה איש עם לב ענק והיה לי תענוג לעבוד איתך. זה החוק האחרון שייצא לך להעביר וזו סיומת אדירה". משה אשר: "המשימה הייתה לא פשוטה, אבל זה חוק משנה מציאות שיביא להתנהלות בריאה יותר ולנשיאה שוויונית בנטל תשלומי המס במדינה. רשות המיסים עשתה מאמצים בחמש השנים האחרונות לצמצם את ההון השחור והצלחנו במידה מסוימת. עסקות במזומן בעייתיות כי אין מאחוריהן עקבות והן מהוות בעיה לגביית מס אמת. אני מאמין שהחוק יוטמע כנורמה ואנשים ידרשו שלא לשלם במזומן. בשנים האחרונות שר האוצר הוריד מיסים כשנעשתה גבייה גדולה יותר והחזיר כסף לאזרחים. זו חקיקה התומכת בכיוון הזה. זה החוק האחרון בתחום ההון השחור שאני מטפל בו, וועדת החוקה עשתה רבות למען המאבק בהון השחור". עו"ד אלעזר שטרן, יועץ משפטי לוועדה, פירט את השינויים המשמעותיים שעשתה הוועדה בהצעת החוק:

• השינוי בהגדרת המזומן: בנוגע לעוסק - כאשר סכום העסקה המתנה או ההלוואה עולה על הסכום המותר יהיה מותר לשלם 10% ממנו במזומן עד תקרה מקסימלית של 11,000 ש"ח נניח שאדם עושה עסקה ב-15,000 שקל הוא יכול 10% מהסך הכל לשלם במזומן. מעל 1,500 שקל זה ייחשב כהפרה. אם סכום העסקה הוא 300,000 שקל, התקרה של אותם 10% הם סכום המגבלה של 11,000.

• תיקון נוסף מחריג את המתנות מהמגבלה של 11,000 שקל ומאפשר מגבלה של 50,000 שקל.

• החרגה נוספת היא של תרומה הלוואה, או מתנה, עסקה עם קרובי משפחה למעט נושא שכר עבודה.

• החרגה נוספת מתייחסת לשאלה האם החוק חל על המדינה או לא. נקבע כי אין מגבלות על המדינה לקבל תשלומי חובה אבל האיסור לקבל תשלום במזומן שאינו תשלום חובה כן חל על המדינה. עם זאת שר האוצר יוכל להחריג גופים מסוימים מההגבלות על קבלת תשלומים במזומן.. אם ירצה יוכל לדוגמה לפטור את מערכת ההוצל"פ ולאפשר לה לקבל תשלומים במזומן.

• החרגה נוספת נוגעת לתיירים - בהצעת החוק הממשלתית היה הסדר שאפשר לתיירים הקלה לבצע עסקות ולכן לא הייתה מגבלה על תיירים לשלם במזומן, אבל בעסקה שמעל 25,000 הפעולה תחויב בדיווח. המודל החדש בהצעת החוק מעלה את רף המגבלה ללא חובות דיווח. בעוד לישראלי הסכום המקסימלי יעמוד על 11,000 שקל לגבי תייר הרף הוגבה והמגבלה תחול רק פי 5 (מעל 55,000 שקל). הוועדה קבעה עוד כי הסכום לא יפחת מ-40,000.

• ביחס לעיצומים, הצעת החוק המקורית קבעה 30% וההצעה הנוכחית קובעת הדרגה: אם התשלום הוא עד 25,000 שקל שיעור של 15%. אם הוא בין 50,000-25,000 שקל - שיעור של 20% ומעל 50,000 שקל - שיעור של 30%, לא מסכום העסקה אלא מהסכום ששולם בפועל במזומן. אם תהיה הפרה חוזרת לא תיעשה הכפלה אוטומטית אלא תוספת לפי המדרגה שעבר.

על-פי המוצע, תהיינה מספר מגבלות על שימוש במזומן:

• שימוש במזומן בעסקות: מוצע לקבוע כי בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל (אם מדובר בעוסק) או 50,000 שקל (אם מדובר במי שאינו עוסק), ייאסר תשלום התמורה במזומן גם אם התשלום במזומן הוא רק של חלק מהסכום.

• שימוש במזומן כשכר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה: מוצע לקבוע כי בכל תשלום שכר עבודה, מתן תרומה, הענקת מתנה או מתן הלוואה, שערכו עולה על 11,000 שקל (אם לשני הצדדים אין קרבה משפחתית) או 50,000 שקל (אם לשני הצדדים יש קרבה משפחתית), תשלום במזומן יהיה אסור אפילו רק חלק מהסכום במזומן.

• הגבלות על שימוש בשיקים - מוצע לקבוע כי אסור יהיה לתת "שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק". עוד מוצע לקבוע, כי לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו ("שיק פתוח"), או שיק מוסב שעולה על 10,000 שקל אם הוא הוסב יותר מפעם אחת או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.

• עוד לפי המוצע, לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף, תוטל חובה על שר האוצר לבחון את שינוי הסכומים האמורים במזומן מ-8,000 שקל ל-6,000 שקל (לגבי עוסקים), ומ-25,000 שקל ל-15,000 שקל (לגבי מי שאינו עוסק). כמו-כן, יהיה על שר האוצר לבחון האם לאסור לחלוטין על פרעונו של שיק מוסב בכל סכום שהוא (למעט אם ההיסב הוא לגוף פיננסי מפוקח, לשם פרעון השיק).

• ענישה: לפי הצעת החוק, על עוסק שיפר את המגבלות על מזומן או שיקים יוטלו עיצומים כספיים, ועל מי שאינו עוסק שיפר את אותן המגבלות יוטלו קנסות פליליים (עם כוונה להפוך אותם לקנסות מנהליים). כדי לאפשר את אכיפת המגבלות המוצעות, מוצע להקים מערך של מפקחים שיוקנו להם סמכויות שונות של פיקוח ואכיפה.