ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה (יום א', 11.3.18) לישיבה שנועדה לשמיעת התייחסויות של ארגוני החברה האזרחית והצעותיהם. כבל פתח את הישיבה בברכות לחברי הוועדה על הנוכחות המרשימה ואמר כי כל העיניים נשואות את הוועדה. הוא הבהיר כבר בפתח הדיון כי במהלך החודש הקרוב יכינו היועצים לוועדה מתווה לעבודתה וימליצו על המוזמנים הבאים והחומרים שהוועדה תדרוש לקבל. "אם נמצא עצמנו במצב שאין שיתוף פעולה, הן ברמה האישית והן ברמת העברת החומרים, לא אהסס לפנות לחברי וללכת על מהלך של הקמת ועדת חקירה ממלכתית", אמר. הוא אף התייחס למצב במערכת הפוליטית ואמר: "יש כאלה שעכשיו מתפללים באדיקות שהכנסת תתפזר, ולו רק שוועדת החקירה תתפזר. אבל גם אם הכנסת תתפזר הבעיות והשאלות לא יעלמו ואין ספק שימצאו הכוחות בבית הזה להקים את ועדת החקירה מחדש". ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי אלה שאומרים שהבעיות שבגינן הוקמה הוועדה נפתרו צריך לשאול אותם כיצד קרה שתוך כדי עבודת ועדת המשנה בראשותה קרס עוד לווה ענק, שאף פעל לפי כתב אישום כדי למקדם דיבידנדים כדי לשרת חוב לבנקים. לדבריו, "בחצי שנה האחרונה פגשתי עשרות מומחים שונים באשראי, גם כאלה שסברו שהקמת הוועדה מיותרת, היה לי חשוב לשמוע את עמדתם. לצערי בכל הדיונים שלי עם אנשי מערכת הבנקאות, המוסדיים והקרנות השונות, עלתה מילת הקסם ״relationship". מערכות היחסים הן שהבטיחו לאורך שנים את היכולת של לווי הענק להסתדר". ח"כ יואב קיש הוסיף: שיתוף הפעולה של כל הגורמים יבחן בקרוב. התגובה תהייה חשובה וחיונית, אבל, וזה תמרור אזהרה, אם לא ידברו איתנו וימסרו לנו חומרים נסגור את הוועדה ונפתח ועדת חקירה ממלכתית". הוא הוסיף כי צריך לבחון את הקשר שהיה לכל אותם צרכני אשראי בתקשורת, וכיצד זה השפיע על ההתנהלות מולם. ח"כ דב חנין אמר כי "המדריך הבסיסי לעבודת הוועדה הזו כבר קיים בספר שכתב לפני 104 שנים לואיס ברנדייס, "כספם של אנשים אחרים ואיך הבנקאים משתמשים בו". בפרק החמישי יש אמירה מפורסמת ש'אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר'. אני מציע להתחיל מהפרק הראשון 'האוליגרכיה הפיננסית שלנו'. הוועדה הזו תפתח חלון שיכול לאפשר להיכנס לעולם אפל ולזרוע בו אור, שיוביל לשינוי". ח"כ חיים ילין אמר כי הוא מודאג מהכשל הבא ובו צריך לטפל. ח"כ רועי פולקמן ציין כי הוא מצפה לקבל תשובות על מנגנון האחריות של הרגולטורים על המערכת הפיננסית. "אני לא מחפש את מי תולים, אבל מחפש מי אחראי", אמר. ח"כ רוברט אילטוב אמר כי היה כשל במתן האשראי שהוועדה אמורה לבחון לעומק ולהחזיר את אמון הציבור במערכת. ח"כ בצלאל סמוטריץ' הזהיר ממחוזות פופוליסטיים, ואמר כי צריך למנוע מקרים דומים אך להיזהר מעודף רגולציה. סמנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי מדובר בוועדה היסטורית שאמורה להרים את המסך מעל הנתיב של מי שקיבל את הכסף שלנו ולא החזיר אותו. יו"ר ארגון צדק פיננסי, ברק גונן, סיפר כי הוא היה אחד מאותם אזרחים שהניפו שלטים וקראו שלא לאשר את הסדר החוב השערורייתי עם אליעזר פישמן. לדבריו, "חייבים לעצור את השיטה שמאפשרת את הפישמנים והדנקנרים. המערכת בפשיטת רגל מוסרית והבנקים לא משלמים את המחיר אלא הציבור". הוא הוסיף כי עם זאת יש מטוטלת שנעה ומעבירה את הכוח מהבנקים לציבור וקרא לחברי הכנסת לא לחשוש, שכן הציבור עומד לצידם. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי בעמותה מטפלים ב-10,000 תיקי הסדרי חוב כל שנה וכשני שלישים מהם מול הבנקים. הוא קרא לבדוק מה קורה להלוואות גם רגע אחרי שהבנק נותן אותם, וכיצד הוא מתייחס ללווה שנקלע לקושי כלשהו. יו"ר העמותה לצמצום פערים, יורם מועלמי, אמר כי לא יכול להיות שמוחקים מיליארדים מכספי הציבור ומסתירים את זה מאחורי סודיות בנקאית". מנהלת עמותת עוז - בנקים לא מעל החוק, אליסה דברה, אמרה כי מדובר בשיטה. לדבריה, הבנקים פשעו נגד הציבור ופגעו קשות בדמוקרטיה ושומרי הסף לא תמיד היו שם. יו"ר ארגון יעל, ירון שגיא, אמר כי צריך להרים שלט שיזכיר לנו מאיפה באנו. לדבריו, למצב הזה הגענו אחרי שנים שטייקונים מינפו את כספנו וביצעו תספורות על חשבון הציבור. הוא הוסיף כי בפרשת אתי אלון בנק שלם נפל על 250 מיליון שקלים ואנשים הלכו לכלא, בעוד שהתספורות השאירו את אותם 250 מיליון השקלים הרחק מאחור. "זו עבירה וזו עבירה, השאלה רק מי מבצע אותה", אמר. היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עו"ד אלעד מן, אמר כי גם בעצם קיומו של השיח הזה יש הישג. עם זאת הוסיף כי ההישגים האמתיים יבחנו במסקנות המקרו של הוועדה, וציין כי צריך לבחון גם את האופן בו סוקרו בנקים וגופים מוסדיים על-רקע הסדרי החוב. "יהיה מעניין לשמוע עיתונאים בכירים לגבי השיקולים במסגרת אותו סיקור", אמר. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, אמר מנגד כי הבעיה העיקרית היא שמסקנות הוועדה נקבעו מראש. "קבעם שהיה כשל פיננסי ועכשיו נותר למצוא איך לתקן אותו. אבל אין כשל פיננסי ולא היה כשל פיננסי", אמר. הוא הזהיר כי התוצאה תהייה עוד רגולציה על האשראי ובעלי עסקים יצטרכו לחפש אשראי בנתיבים שפחות חשופים לרגולציה. לעומתו, הכלכלן ישראל שלמון שכיהן ככלכן ראשי של בנק, סמנכ"ל בנק ובקר אשראי ראשי של בנק, אמר כי צריך לייעל את הרגולציה ולתת אשראי לחברות יצרניות גדולות ולא לפירמידות פיננסיות. יו"ר ארגון צדק פיננסי, ד"ר הראל פרימק, אמר גם הוא כי הפיקוח על הבנקים מתחבא תחת סודיות בנקאית וטוען ש"הכל בסדר". לדבריו, "מאז 1973 התשובה הזו ש'הכל בסד"ר לא מקובלת יותר". היו"ר כבל סיכם ואמר כי בשלב זה צריך להיזהר באמירות ולא לקבוע עמדה מראש. "אנחנו נבוא בידיים נקיות לתהליך ואנחנו עדיין לא יודעים מה תהייה התוצאה", אמר. הוא שיבח את חברי הוועדה על הנוכחות הכמעט מלאה, ולחברי הארגונים שהופיעו בפני הוועדה.