אין פיקוח על החרדים המשוחררים מגיוס

בשנים 2016-2013 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי הגיוס של בחורי הישיבות שקבעה הממשלה, והפער בין היקפי הגיוס בפועל ובין יעדי הגיוס גדל פי שמונה בערך במהלך שלוש שנים, מפער של 1.4% בשנת 2013 לפער של 11% בשנת 2016. כך מוסר (יום ד', 14.3.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא. בעיצומו של הוויכוח על חוק הגיוס החדש, מצביע שפירא על ההיערכות הדרושה לקיום פסיקת בית המשפט העליון, שפסלה את מתווה הפטור הקודם. בינואר 2016 הקימה הממשלה צוות בין-משרדי לקידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבות. חוק הגיוס הקודם קבע, כי שר הביטחון יגבש הצעת החלטה לתוכנית לקידום העמידה ביעדי הגיוס על-פי תוכנית שיגיש לו הצוות, ויביאה לאישור הממשלה בתוך 40 ימים מיום הגשת התוכנית. אולם למרות שהתוכנית נמסרה לשר דאז משה יעלון באפריל 2016, השר הנוכחי אביגדור ליברמן הביא אותה לאישור הממשלה רק בפברואר 2017. הממשלה לא דנה בתוכנית עד היום. אף שכבר בשנת 2015 החל צה"ל לקיים דיונים בדבר הקמת מינהלת תלמידי ישיבות באכ"א, שתשמש כגורם המטכ"לי המתכלל בנושא שילוב תלמידי ישיבות בצה"ל, ועל אף החלטת ראש אכ"א לפיה מינהלה זו תקום בינואר 2017, במועד סיום הביקורת היא טרם הוקמה. לדברי שפירא, נוכח חשיבות פעילותה של מינהלת תלמידי ישיבות, ונוכח תרומתה הצפויה לגיוסם של תלמידי ישיבות ולעמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, יש צורך שהגורמים הרלוונטיים, ובראשם ראש אכ"א, יפעלו בדחיפות להקמתה.

הפער מהיעדים עלול לגדול

עוד עומד שפירא על העדר פיקוח כלשהו על תלמידי הישיבות המשוחררים. הצוות הבין-משרדי הסביר, כי, "נושא הפיקוח והאכיפה על הסדר דחיית שירותם של בני הישיבות, שלוּב בד-בבד עם כל הסדרי דחיית השירות שנדונו משך השנים. יש הכרח בפיקוח ואכיפה אפקטיביים, המבטיחים כי מלש"בים [מיועדים לשירות ביטחון] הזוכים לדחיית לימודים מפאת לימודיהם התורניים - אכן שוקדים בפועל על לימודיהם אלה". הצוות מצא, כי יש "חסר משמעותי במנגנוני אכיפה יעילים ומשמעותיים, שיאפשרו מעקב ראוי אחר תלמידי הישיבות דחויי השירות והבאתם של מי שאינו נושא בנטל הלימוד בישיבה, באופן שמחייב החוק, לגיוס". לעניין הפיקוח והאכיפה המליץ הצוות, כי מערך הכרה, פיקוח ואכיפה יבצע ביקורות פיזיות בישיבות שבהן לומדים דחויי שירות, יאתר באמצעות האינטרנט מידע על דחויי שירות פרטניים שאינם מקיימים את הוראות החוק, יפעל להכרה במוסדות הלימוד שבהם לומדים דחויי שירות בהתאם לאמות מידה שייקבעו בתקנות (וינהל מעקב לצורך שלילת ההכרה במוסדות אלה, אם יהיה בכך צורך), וזאת באמצעות תמיכה ממערכת ממוחשבת בעלת ממשקים עם צה"ל, עם משרד החינוך ועם רשויות ממשלתיות שונות, כדי לאפשר זרימת מידע לטיוב עבודת הפיקוח. בינואר 2015 החליט מנכ"ל משרד הביטחון דאז להקים במשרד מערך זה. אולם תהליך הקמת המערך נעשה בעצלתיים. במשך כשנתיים היו מחלוקות בין משרד הביטחון למשרד האוצר בענייני תקינה ורק במאי 2017, לאחר עיכוב נוסף מצד נציבות שירות המדינה, אושרה הקמתו, אולם הוא טרם החל לפעול בשטח. בספטמבר שעבר הבטיח המשרד, שהקמת המערך תושלם עד דצמבר אשתקד; בדוח אין עידכון נוסף. שפירא מזהיר, כי מגמת הגידול בפער בין יעדי גיוס תלמידי ישיבות ובין הגיוס בפועל עלולה להימשך גם בשנים הקרובות, אם הגורמים הרלוונטיים לא יפעלו כנדרש לקידום העמידה ביעדי הגיוס. פסיקת בית המשפט העליון, ניצבים לפני הממשלה ומערכת הביטחון אתגרים חדשים בשל הצורך להתאים את המערכות השונות להסדר חדש שיקבע המחוקק, או להתאימן תוך פחות משנה להיקף מתגייסים מקרב תלמידי הישיבות, הצפוי לגדול משמעותית. על כן, אומר שפירא, על מערכת הביטחון לתת את הדעת על האופן שבו הפסיקה צפויה להשפיע על פעילויות משרד הביטחון וצה"ל לעידוד גיוסם של תלמידי ישיבות, ובין היתר, להיערך לגידול אפשרי בהיקף המתגייסים. על המשרד להשלים אפוא בהקדם את התהליכים הנדרשים כדי שמערך ההכרה, הפיקוח והאכיפה באגף יחל לפעול בשטח, ועל צה"ל להקים את מינהלת תלמידי ישיבות.

לא בקנה אחד עם החוק

פרק נוסף בדוח מגלה, כי קיים ספק בדבר המשך קיומו של הנח"ל במתכונתו הנוכחית. שפירא אומר: "הפעילות הנוכחית בפרק המשימה האזרחית שבמסגרת מסלול הנח"ל אינה מתיישבת עם הוראות החוק והתקנות שהוצאו מכוחו. זאת כיוון שחברי הגרעינים מבצעים פעילות חינוכית-חברתית בבתי הספר ובמסגרות אחרות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ, והם אינם פעילים עוד בנושאי התיישבות ובהקמת היאחזויות ואינם יוצאים להכשרות שנקבעו בחוק". באוגוסט אשתקד אמר הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, לנציגי משרד המבקר: "מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי במתכונתו הנוכחית ואינו רלוונטי עוד. הרעיון שעמד ביסוד המסלול ופרק המשימה הלאומית היה טוב בעבר... החברה הישראלית השתנתה, האילוצים וצרכי הצבא השתנו, ולכן למסלול הנח"ל אין מקום. יש להפסיק את פרק המשימה שבמסלול הנח"ל, ולעבור לשירות צבאי מלא של שלוש שנים". חודשיים מאוחר יותר הודיע צה"ל, כי יוקם צוות של נציגי משרד הביטחון וצה"ל לבחינת מסלול הנח"ל. לדברי שפירא, "מסלול השירות בנח"ל משלב כיום שירות ביחידות צבאיות וביצוע משימות לאומיות-חברתיות במסגרת הקהילה. השינויים שחלו במסלול הנח"ל כמעט מאז הקמתו, והשינויים שחלו במשימותיו מדי פעם בפעם, היו במתכונת של מעין טלאי על טלאי בלא שנבחנה מהות קיומו של המסלול. דיון יסודי על קיומו של פרק המשימה האזרחית שבמסלול הנח"ל תוך כדי השירות הצבאי, שהרמטכ"ל אף סבור שאין לו מקום, לא התקיים מאז הקמתו של המסלול".