181,405 תינוקות נולדו בשנת 2016, מתוכם 139,400 (76.8%) נולדו לנשים יהודיות ואחרות ו-42,005 (23.2%) לנשים ערביות. באותה שנה 73.9% נולדו לנשים יהודיות, 20.7% למוסלמיות, 1.4% לנוצריות, 1.3% לדרוזיות ו-2.6% לנשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין. כך עולה מנתונים שמפרסמת (יום ג', 13.3.18) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
על-פי הנתונים, משנת 1980 חלה עלייה של 92% במספר הילודים שנולדו בישראל, כאשר עיקר העלייה נובעת מגידול של 98% במספר הילודים לאימהות מוסלמיות ושל 88% לאימהות יהודיות.
מתוך 181,405 הילודים שנולדו ב-2016, 93,364 (51.5%) היו בנים ו-88,041 (48.5%) בנות. אחוז הילודים ממין זכר הגבוה ביותר היה בקרב מוסלמיות (51.7%), ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין (50.8%).
מהממצאים עולה, כי שיעור הפריון הכולל בישראל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) ב-2016 היה 3.11 ילדים לאישה, גבוה יותר מהשיעור בכל המדינות החברות ב-
OECD. במרבית המדינות החברות בארגון, היה שיעור הפריון בשנים האחרונות נמוך מ-2.1 ילדים לאישה, דהיינו, פחות מהרמה הנחוצה לשמירה על יציבות גודל האוכלוסייה של מדינות אלו (רמת התחלופה).
שיעור הפריון הכולל בישראל (3.11 ילדים לאישה) דומה לשיעור שהיה בשנת 1980 (3.14). השיעור הארצי מושפע משיעורי הפריון של בני הדתות השונות המרכיבים את אוכלוסיית ישראל. ב-2016 שיעור הפריון הכולל של יהודיות ואחרות היה 3.06 ילדים לאישה, גבוה מהשיעור לפני 20 שנה (2.59 ב-1996). לעומת זאת, ב-2016 השיעור של ערביות היה 3.11, נמוך מהשיעור לפני 20 שנה (4.35 ב-1996). ב-2016 שיעור הפריון הגבוה ביותר היה של מוסלמיות, 3.29 ילדים לאישה, והנמוך ביותר של נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין, 1.64 ילדים לאישה.
ב-2006 החלה עלייה בשיעור הפריון הכולל, בעקבות העלייה בשיעור הפריון של נשים יהודיות, שהגיע ב-2016 לרמה של 3.16 ילדים לאישה ועל אף הירידה בשיעורי הפריון של נשים מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות.
יולדות מאוחר יותר מנתוני הלמ"ס עולה, כי משנת 2000 הייתה עלייה חדה יחסית בגיל האם הממוצע בלידה, והוא עלה בשנה וחמישה חודשים והגיע ל-30.4 ב-2016. עיקר העלייה נבעה מהנטייה הגוברת של נשים בישראל לדחות את הלידה הראשונה לגילי ה-20 המאוחרים (מ-25.7 ב-2000 ל-27.6 ב-2016), וכן מהנטייה ללדת יותר בגילאי 30 ומעלה. חלקם של הילודים לנשים בגיל 30 ומעלה עלה מ-40.2% ב-2000 ל-51.5% ב-2016. שיעור הפריון של נשים בגילאים 34-30 עלה באותה התקופה מ-161.8 ילודים לכל 1,000 נשים ל-183.4. לעומת זאת, שיעור הפריון של נשים בגילים 24-20 ירד מ-117.2 ילודים לכל 1,000 נשים ל-106.1.
גיל הנשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין, היה הגבוה ביותר בלידה ראשונה - 29.7, ואילו גיל הנשים המוסלמיות היה הנמוך ביותר - 23.8. גיל הנשים שילדו את ילדן השני (29.6) היה גבוה בשנתיים בממוצע מהלידה הראשונה וגיל הנשים שילדו את ילדן השלישי (31.9) היה גבוה בשנתיים בממוצע מהלידה השנייה.
כ-9,000 תינוקות נולדו לנשים לא נשואות בשנת 2016 9,211 מכלל הילודים שנולדו לנשים יהודיות (6.9%), נולדו לנשים לא נשואות, כ-76.2% מהם נולדו לנשים רווקות, 23.2% לנשים גרושות והיתר לנשים אלמנות. ב-2015 היה שיעור הילודים לנשים רווקות 10.9 ילודים לכל 1,000 נשים רווקות, לעומת 3.2 בשנת 1980. למרות העלייה בשיעור הילודים לנשים רווקות, חלקם של הילודים לנשים לא נשואות קטן בישראל בהשוואה למדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD.
נמצא כי רמת הפריון של נשים לא נשואות נמוכה באופן בולט בהשוואה לרמת הפריון של נשים נשואות. ב-2015 נולדו כ-13 ילודים לכל 1,000 נשים לא נשואות לעומת כ-170 ילודים לכל 1,000 נשים נשואות. לנשים לא נשואות יש נטייה ללדת בגיל מבוגר מהנשים הנשואות. בקרב נשים לא נשואות, 51% מהילודים נולדו כשהאם הייתה בת 35 ומעלה, לעומת רק כ-23% מהילודים בקרב נשים נשואות. שיא הפריון של נשים לא נשואות הוא בגילאים 39-35 (כ-54 ילודים לכל 1,000 נשים לא נשואות), ואילו שיא הפריון של נשים נשואות הוא בגילים 24-20 (כ-404 ילודים לכל 1,000 נשים נשואות).
עליה במספר לידות מרובות עוברים בעקבות הגידול במספר טיפולי הפריה החוץ-גופית בישראל, חלה עלייה במספר הלידות המרובות עוברים בשנות ה-90. מהלמ"ס נמסר, כי עלייה זו הציבה את ישראל כאחת המדינות עם אחוזי לידות מרובות עוברים הגבוהים ביותר בעולם. בשנת 1995 3.8% מסך-כל הילודים שנולדו בישראל, נולדו בלידות מרובות עוברים, בהשוואה ל-2.4% בשנת 1980. מאז שנת 2000 התייצב אחוז זה סביב 4.6%. בשנת 2014 4.6% (8,107 ילודים) מסך-כל הילודים שנולדו בישראל, נולדו בלידות מרובות עוברים.
באותה שנה 4.8% מכלל הילודים לאימהות יהודיות נולדו בלידות מרובות עוברים, בהשוואה ל-4.0% מהילודים לאימהות מוסלמיות. באותה שנה 97% מהתינוקות שנולדו בלידות מרובות עוברים היו תאומים. 2.3% מהתינוקות שנולדו לאימהות יהודיות נולדו בלידת שלישיות, לעומת 6.2% מהתינוקות שנולדו לאימהות מוסלמיות.
נמצא, כי היישובים העירוניים מאופיינים ברב-גווניות ברמת הפריון שלהם, על-אף שהפערים בשיעורי הפריון הולכים ומצטמצמים לאורך השנים. בשנת 2005 עמד ההפרש בין היישוב עם שיעור הפריון הגבוה ביותר לישוב עם שיעור הפריון הנמוך ביותר על 6.60 ילדים בממוצע לאישה. בשנת 2016 הצטמצם הפער ועמד על 5.68 ילדים בממוצע לאישה. שיעור הפריון הגבוה ביותר בשנה זו היה במודיעין עילית - 7.59 ילדים בממוצע לאישה, ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקריית טבעון - 1.91 ילדים בממוצע לאישה.
היישובים עם שיעור הפריון הגבוה ביותר היו היישובים החרדים והבדאים בדרום. היישובים עם שיעור הפריון הנמוך ביותר היו לרוב יישובים דרוזיים, יישובים שהשתייכו לאשכולות הגבוהים במדד החברתי-כלכלי ויישובים עם אחוז גבוה של עולים (יותר מ-20%).
