עובד המצוי בחופשת מחלה נהנה מכל התנאים הקבועים בהסכם הקיבוצי, ומחלתו אינה עילה שלא לקדם אותו אם הוא עומד ביתר התנאים הדרושים. כך קובעת (9.3.18) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, יפית זלמנוביץ-גיסין.
זלמנוביץ-גיסין חייבה את מכללת בית ברל לפצות ב-50,000 שקל את ד"ר בת-שבע אילני, שהייתה מרצה למתימטיקה במכללה בשנים 2012-1982. המכללה נמנעה מלדון באפשרות קידומה של אילני לדרגת מרצה בכיר א' בשנת 2011, כאשר שהתה בחופשת מחלה ממושכת בשל בעיה רפואית שהפכה אותה למוגבלת. המכללה טענה, כי לא היה מקום לקדם מרצה שאיננה פעילה ואיננה מלמדת מזה שנתיים, אך זלמנוביץ-גיסין דחתה עמדה זו.
"פרשנותה של הנתבעת לפיה עובד בתקופת מחלה אינו בא בגדר 'מועסק', היא פרשנות שגויה וניסיון לקרוא לתוך הוראות ההסכם הקיבוצי דבר מה שאין בו ולייצר אבחנה בין עובד 'פעיל' לעובד ש'אינו פעיל', אף שזה האחרון שוהה בתקופת מחלה בגינה הוא זכאי לשכר. לדידנו, כל עוד נמשכים יחסי עובד ומעביד בין העובד למעסיקתו, אין מקום להתייחס אליו כאל 'לא מועסק' בראי פרשנות ההסכם הקיבוצי", קובעת זלמנוביץ-גיסין.
במקביל דחתה זלמנוביץ-גיסין את רוב תביעתה של אילני ובין היתר קבעה, כי היא לא הופלתה לרעה בשל מצב בריאותה כאשר המכללה סירבה לדון בקידומה כבר בשנת 2008. אותה החלטה הייתה עניינית ונבעה מכך שאילני לא עמדה בקני המידה האקדמיים הדרושים, היא פוסקת. המכללה גם תשלם הוצאות בסך 5,000 שקל. נציגי הציבור דב גרינברג וחגית מנדלביץ הסכימו עם זלמנוביץ-גיסין. את אילני ייצג עו"ד אלכסנדר ספינרד, ואת בית ברל - עו"ד
אלירן סטריכמן.