פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) סגרה את התיק נגד עו"ד ד"ר
שלמה נס בפרשת סימנס, בנימוק של חוסר ראיות מספיקות. כך מוסר (יום ב', 26.3.18) משרד המשפטים. נס הוא מבכירי עורכי הדין בתחום המסחרי בכלל ובתחום חדלות הפרעון בפרט.
נס נחשד בקבלת שוחד בתפקידו כיו"ר חברת החשמל בשנים 1994-1993 - התקופה בה שילמה סימנס שוחד במיליוני דולרים לבכירים בחברה תמורת זכייה במכרזים במאות מיליוני דולרים. בכיר המשוחדים היה השופט לשעבר
דן כהן, שהיה יו"ר ועדת המכרזים של הדירקטוריון, ואשר נשלח לשש שנות מאסר. עוד הורשעו מנהלים בכירים בחברה שנדונו לתקופות מאסר שונות. סימנס שילמה קנסות של 223 מיליון שקל.
החשדות נגד נס התבססו על כך שבשנת 2002 הוא קיבל 500,000 דולר לחשבון בנק בשווייץ, מתוך הכספים שהעבירה סימנס העולמית לתשלומי שוחד בישראל. באותה עת שימשה אחותו של נס, עו"ד רחל דון-יחיא, כדירקטורית בחברת החשמל.
לדברי משרד המשפטים, "לא נמצאו די ראיות, ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, להוכחת עבירות של קבלת שוחד, אף לא כתיווך או כלקיחת שוחד עבור עובד ציבור אחר, נס לא היה אותה עת מזה זמן רב עובד ציבור ולא הוכח שהכספים ניתנו לו בתמורה למעשה שביצע בעת שהיה עובד ציבור". כמו-כן, לא הוכח שהכספים ניתנו לו עבור אחותו או כדי שישפיע עליה. "נראה היה כי לא ניתן יהיה להוכיח שהתמלאו היסודות הנדרשים ל
אישום בעבירת השוחד", אומרת הפרקליטות.
החשד של חוקרי רשות ניירות ערך עלה מתיעוד של שתי העברות שביצע איש הקש
שלמה דניאל, גיסו של מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר,
אורן אהרונסון, לחשבונו של נס. אהרונסון היה עד המדינה המרכזי בפרשה ולא הועמד לדין.
החוקרים הציגו לנס תיעוד של שתי העברות כספים מחשבונו של דניאל בקרדיט סוויס, אשר שימש כאמור להעברת כספי השוחד של החברה לבכירים בחברת החשמל בישראל. הכספים הועברו בשתי מנות: 400,000 דולר ב-5.6.02 ו-100,000 דולר ב-12.11.02. יעדם היה חשבון 11870 ב-Banque SCS Alliance בז'נבה, הרשום על שמו של Steven Ness.
אהרונסון טען, כי מדובר בכספי שוחד לנס, אשר ניתנו לו כאשר לא מילא תפקיד כלשהו בחברת החשמל, בתקווה שישפיע על דון-יחיא לקדם את האינטרסים של סימנס במכרז תחנות הכוח של חברת החשמל באותה עת. נס הכחיש מכל וכל טענות אלו. כאשר נשאל אם הוא יכול להשפיע על אחותו, אמר תחילה שבאופן תיאורטי הוא יכול לומר לה כל מיני דברים. בהמשך החקירה אמר, כי אחותו היא "ילדה גדולה ויכולה לקבל החלטות לבד".
News1 חשף, כי גרסתו של נס בנוגע להעברות אלו התפתחה והשתנתה במהלך החקירה. תחילה אמר, כי אין לו חשבון כזה וכי לא זכורות לו העברות כאלו. לאחר מכן אמר, כי אינו זוכר שיש לו חשבון כזה. לבסוף טען, כי ייתכן שמדובר בחשבון נאמנות שפתח משרדו כאשר טיפל בהליכי פירוק וכינוס. הוא לא סיפק הסבר למהות ההעברות דווקא מחשבונו של דניאל, עימו לא היו לו קשרים עסקיים כלשהם.
כאשר ביקש ממנו החוקר לאפשר לרשות להיכנס לחשבון כדי לברר את מהות ההעברות, לא הכחיש נס שמדובר בחשבון השייך לו, אך ביקש להתייעץ עם עוה"ד
נוית נגב ו
איריס ניב-סבאג. כאשר חזר לחדר החקירות, אמר נס שבעצת עורכות דינו הוא מסרב לוותר על הסודיות הבנקאית, מחשש שהדבר יפגע בחיסיון עו"ד-לקוח. בנקודה זו נתקעה החקירה, שכן הרשות לא יכלה לגשת לחשבון בלא חיקורי דין ארוכים - שהיו עלולים להסתיים בלא כלום, בשל הוראות הסודיות הבנקאית בשווייץ.
News1 חשף בזמנו, כי נס לא דיווח לאיש שקיבל כבר בשנות ה-90 הצעת שוחד בסך 2 מיליון דולר ממי שהיה אז נציג סימנס בישראל,
ישראל ציגלר. ציגלר הקים את החברה המייצגת את סימנס, ואורן אהרונסון הוא נכדו, שכאמור לימים החליף אותו בניהול החברה.
בשנת 2014 נחקר נס ברשות ניירות ערך. הוא אישר שיש לו יחסי חברות עם ציגלר ואהרונסון, וכי השניים תרמו לקמפיין של רעייתו, הח"כ לשעבר
לאה נס, בפריימריז בליכוד. נס סיפר בחקירתו, כי באחת מפגישותיו עם ציגלר, הציע לו הלה שוחד של מיליון דולר אם יסייע לסימנס לזכות במכרז הטורבינות של חברת החשמל. לדברי נס, מאחר שהיה מדובר באדם מבוגר - הוא התעלם מההצעה. בתגובה, הכפיל אותה ציגלר ל-2 מיליון דולר, ורק אז נס דחה אותה במפורש. החוקר שאל למי דיווח נס על הצעה זו, והוא השיב שלא דיווח לאיש. כאשר נשאל מדוע, הייתה תשובתו: "לא מצאתי לנכון".
נס אומר היום: "ארבע שנים של עוגמת נפגש ועינוי דין הסתיימו בסגירת תיק שלא היה מקום לפתוח אותו כלל. במשך שנים ארוכות נאסר עלי להתייחס לכותרות שאינן אמת. מותר לרשויות להתנצל, והתאכזבתי שהן לא מצאו את הדרך לעשות זאת עד היום".
