תובע ייצוגי שלא אמר את האמת ונתבעת ייצוגית שלא אמרה את האמת - אלו "כוכבי" החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה,
מנחם רניאל.
הרוצח אילן טסלר ביקש לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת שסטוביץ, יבואנית מוצרי קולגייט להיגיינת הפה. טסלר רצח בשנת 1997 את אשתו, אורסולה גלוק, במהלך טיול בפרו כדי לקבל את כספי ביטוח החיים שלה - 1.8 מיליון מארק. הוא נדון בשנת 2002 למאסר עולם בגרמניה, הועבר בשנת 2007 לריצוי יתרת עונשו בישראל ועונשו נקצב ל-30 שנות מאסר.
טסלר טען, כי בהוראות בעברית בנוזל חיטוי הפה של קולגייט נאמר, כי יש למלא את פקק הבקבוק בנוזל ולשטוף בו את הפה - בעוד בפועל ההוראות באנגלית מגלות שדי במחצית הכמות. עוד טען, כי בשל הוראות שגויות, הוא אחסן את הנוזל בטמפרטורה גבוהה מן הנחוץ. טסלר ביקש לאשר תביעה ייצוגית ב-25 מיליון שקל.
רניאל דחה (15.3.18) את כל טענות הסף של שסטוביץ. בין היתר הוא אומר, כי העובדה שמדובר במתדיין סדרתי אינה רלוונטית לשלב של אישור הבקשה, שחוות דעת פסיכולוגית על טסלר אינה רלוונטית גם היא ושחוק הגנת הצרכן אינו חל על הנוזל. לגופם של דברים מצא רניאל, כי שסטוביץ אכן הטעתה את הציבור, שכן כל בר-דעת היה מבין שההוראה היא למלא את הפקק עד שפתו ולא על קו הסימון בלבד, כפי שטענה החברה.
טענה נוספת של שסטוביץ הייתה, שהיא שינתה ממילא את ההוראות כבר באוקטובר 2016 - החודש בו הוגשה הבקשה - וזאת בלא קשר אליה. רניאל אומר שאין אמת בטענה זו: השינוי בוצע מאוחר יותר, והוא נובע במישרין מבקשת האישור ולא משינוי מקום הייצור כפי שטענה שסטוביץ. הוא מעיר, כי בכל מקרה - האריזה בעברית וההוראות הכלולות בה הודפסו בישראל, כך שמקום הייצור אינו רלוונטי.
עם זאת, רניאל דחה את בקשתו של טסלר בשל שקריו של האחרון. הוא מראה, כי בתחילת טען טסלר שהשתמש בנוזל מדי יום - אך לאחר מכן שינה את גרסתו וטען שהשתמש בו מספר פעמים בחודש. רניאל מייחס את השינוי לכך ששסטוביץ הוכיחה, כי לא ייתכן שהוא השתמש בו כל יום - ולכן טסלר נסוג מגירסתו הראשונה שהייתה שקרית. עוד הוכח, כי הנוזל משווק בבתי הכלא רק משנת 2015, ולכן טסלר שיקר בטענותיו לגבי מקום האיחסון של הנוזל, כפי שהתברר מבדיקת התאים בהם הוחזק בשנים הרלוונטיות.
טסלר חויב בתשלום הוצאות מופחתות בסך 5,800 שקל, בשל הפגמים שנפלו בהתנהלותה של שסטוביץ. את טסלר ייצג עו"ד תומר לוי, ואת שסטוביץ - עוה"ד הלל איש-שלום ורועי קובובסקי.
