רשות החברות שלטה במינוי רואי החשבון

רשות החברות, בתקופה בה ניהל אותה אורי יוגב, שלטה למעשה במינוי רואי החשבון לחברות הממשלתיות. הוועדה למינוי רואי החשבון ראתה את עצמה כגוף מייעץ בלבד, ובכך לא מילאה את התפקיד שנועד לה. כך קובע (יום ב', 9.4.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח מיוחד על הנושא. "בדיקת עבודת הרשות העלתה ליקויים חמורים בנוגע לכמה סוגיות וכמה מינויים של רואי חשבון, תוך הצגה חלקית ולא מדויקת של המידע בפני הוועדה", אומר שפירא. משמעותו של דוח מיוחד היא, שניתן לפתוח בעקבותיו בחקירה פלילית בלא צורך שהמבקר יעביר מיוזמתו את ממצאיו ליועץ המשפטי לממשלה, אם כי שפירא אינו אומר שהוא ממליץ לעשות זאת. הדוח מצביע גם על ניגודי עניינים של חלק מחברי הוועדה, ובסיומו מורה שפירא לוועדה לבחון שוב את מינוי משרד בריטמן-אלמגור-זהר (דלוייט) לחברת נתיבי גז ואת מינוי המבקר לחברת נתיבי ישראל. שפירא אומר: "מעיון בכללי מינוי רואי חשבון עולה, שלוועדה סמכויות מעבר לייעוץ גרידא והקבוע בכללים אלו מטיל את כובד משקל ההכרעה ושקילת השיקולים הרלוונטיים על כתפי הוועדה. כפי שעולה מהפרוטוקולים של דיוניה, משיחות עם חבריה ואף מתשובותיה רואה הוועדה את עצמה כוועדה מייעצת שתפקידה לסייע לרשות בקבלת החלטות ולוודא שההחלטות מתקבלות באופן שקול ומקצועי. משרד מבקר המדינה מדגיש כי דרך זו אינה עולה מהכללים ואף כמעט מייתרת את תפקידה ומותירה בידי הרשות את מרחב שיקול הדעת בבחירת רואי החשבון". משרד מסוים נבחר לרואה החשבון של נתיבי ישראל ללא הנמקה ולמרות שהיה משרד רואי חשבון אחר שדורג לפניו. חמור מזאת: לא ניתן למנות רואה חשבון כמבקר לחברה שהשירותים עבורה מהווים 10% ומעלה מהיקף הביקורת בו. המשרד לא עמד בתנאי זה, ולכן השתמשה הרשות בנתון לא-נכון של מספר עובדיו המקצועיים כדי לאפשר לו להיבחר בכל זאת. הנתונים של הרשות מדברים על 9.4%-8.4%; חישוביו של משרד מבקר המדינה הובילו ל-16.2%-14.4%. הרשות סיפקה הסברים למשרד המבקר, אך שפירא מעיר שלא מסרה אסכתאות שיתמכו בהם. גם ההתמחויות הדרושות שונו בצורה ידנית, כדי להתאים אותן ליכולותיו של אותו משרד. הרשות אישרה לנתיבי ישראל 4,000 שעות ביקורת ב-800,000 שקל - היקף השעות הגבוה ביותר שאושר לרואי החשבון שנבחרו לחברות הבינוניות. יתרה מכך: היקף שעות הביקורת אף גבוה מזה שאושר לרואי החשבון שנבחרו לחלק מהחברות הגדולות. שפירא אומר, כי לא מצא ליקויים כלשהם מצד המשרד. לצד זאת, הוא הורה כאמור לוועדה לדון מחדש במינוי. משרד רואי החשבון הגדול בארץ, קוסט-פורר-גבאי-קסירר (ארנסט אנד יאנג ישראל) נבחר לרואה חשבון של התעשיה האוירית, חברת-אלתא וחברת נמלי ישראל. זאת, למרות שהוא העניק לתע"א שירותי ייעוץ בהיקף נרחב במיוחד. עד סוף 2016 ביצע המשרד בנמלי ישראל ביקורת בהיקף גדול פי שלושה מזה שאושר בעת מינויו וקיבל ממנה 2.5 מיליון שקל. עוד מציין שפירא, כי משרד פורר הוא רואה החשבון של חברת אלביט מערכות - מתחרה עיקרית של תע"א. במסמך שהציגה הרשות לוועדה, היא לא ציינה עובדה זו, וממילא לא נבחן האם יש צורך לקבוע מנגנונים שימנעו העברת מידע בין שתי החברות במשרד פורר. בשורה התחתונה, מציין שפירא, משרד פורר היה היחיד מבין המשרדים הגדולים שהתמנה לחברת-האם ולחברות-הבנות ביותר משתי חברות ממשלתיות. גם כאן שפירא מדגיש, כי לא מצא ליקויים כלשהם מצד המשרד בנוגע להליכי מינויו. בינואר 2016 מינתה הוועדה את משרד בריטמן-אלמגור-זהר לרואה החשבון של נתיבי גז. חצי שנה קודם לכן מסרה החברה לרשות החברות, כי המשרד מעניק לה שירותים נוספים מזה חמש שנים. חודשיים לאחר מכן הודיע המשרד עצמו לרשות, כי פעילותו הנרחבת בתחום הגז עלולה לגרום לניגוד עניינים ולכן אינו יכול להתמנות בנתיבי גז. אולם כמה חודשים לאחר מכן הודיע משרד בריטמן שפעילותו בתחום צומצמה ושוב אין ניגוד עניינים; הרשות הסתפקה בהודעה זו ולא בדקה בעצמה את הנתונים. לאור זאת, הורה שפירא לבחון מחדש את המינוי.