עלייה בביטויים אנטישמיים בכל המרחב הציבורי מאפילה על ירידה
מתונה באלימות (של 9%) שנמשכת כבר כמה שנים. תחושות קשות של חוסר ביטחון בקרב יהודים וחשש לשחיקה במרקם החיים קהילתיים - ממצאים מדאיגים אלה עולים בדוח האנטישמיות של מרכז קנטור לשנת 2017.
מהדוח עולה כי הממצא המטריד ביותר בתופעת האנטישמיות בשנת 2017, היה התחושה מבשרת הרעות והעדר הביטחון, שחשים יותר ויותר יהודים באירופה. תחושה שהתחזקה לאחרונה עקב רצח שתי נשים בתוך ביתן בפריז. האווירה האנטישמית נעשתה נושא לדיון ציבורי, מול המשולש המורכב מעליית הימין הקיצוני, התחזקות שיח אנטי ציוני בשמאל המלווה בביטויים אנטישמיים, והאסלם הרדיקלי.
ב-2017 נרשמה ירידה מתונה של כ-9% במספר מקרי האלימות שכוונו ישירות כלפי יהודים, קהילות ורכושם (327 לעומת 361 בשנת 2016), שאינה כוללת את נתוני האלימות בצרפת, שם שרות הביטחון של הקהילה טרם פרסם את נתוניו.
בין השנים 2006 ל-2014 מספר המקרים האלימים נע בין 600 ל-700 בשנה בעולם, ובשנים האחרונות הוא נע בין 300 ל-400, אך יש להדגיש שחלק ממקרי האלימות בשנים האחרונות הם ברוטליים יותר. עוד ניתן להדגיש שלעומת הירידה המתונה באלימות, נרשמה עלייה בכול יתר צורות הביטוי האנטישמיות, בייחוד בהצקות בבתי ספר וברשתות החברתיות, עלייה שנציגי
קהילות וארגונים יהודיים תיארו כדרמטית.
כרסום בחיים היהודיים הקהילתיים הנזק העיקרי שגרמה האנטישמיות לאחרונה הוא כרסום מסוים בחיים היהודיים
הקהילתיים מאחר שיש יהודים הנמנעים מהשתתפות בהתכנסויות המסורתיות, ואינם
מזוהים כיהודים במרחב הציבורי, וכך נפגעים חיי הקהילה והזהות היהודית. תחושה של העדר שייכות מלאה לסביבה קשורה באמון הניתן - או שאינו ניתן - ברשויות, ובייחוד במשטרה, וחשיבותו של אמון זה מכרעת. הכרסום ניכר בעיקר בבתי הספר היהודיים, שחלקם מגביל פעילויות או נסגר, ורובם מתמודדים עם בעיות של תקציב וביטחון. כתוצאה מכך, מתהווה תופעה חדשה - מעבר לבתי ספר קתוליים, ששכר הלימוד בהם נמוך יותר, ואין בהם תלמידים מוסלמים.
האנטישמיות הקלאסית צצה מחדש ביטויים וגילויים של אנטישמיות קלאסית מופיעים בהדרגה מחדש, כפי שכבר ציינו
בדוחות קודמים, והם סותרים את מאמצי הכנסייה הקתולית לגנות את האנטישמיות.
המגמה ניכרת גם באיסלאם הרדיקלי המתבסס על יסודות תיאולוגיים משלו, וגם מאמץ יסודות נוצריים דתיים קלאסיים. לדוגמה, לשון פוגענית, המופיעה באיומים, עלבונות וקריאות לפגוע ביהודים, הפכה שוב את המונח "יהודי", בשפות שונות, למילת גנאי, ז'יד, FEUJ, JUIF, JUDE - המאפיינת תקופות היסטוריות קודמות. השימוש לרעה בויהודי (בערבית), הוא חלק בלתי נפרד מתפיסת האנטישמי את היהודי.
