פריצה - הבקעה - למערכים מבוצרים הנה פעולה עקובה מדם. הספר החדש על הקרב על מתחם אומהה בנחיתה בחופי נורמנדיה במלחמת העולם השנייה, שעלה עכשיו לכותרות, מדגים היטב זאת. הצבא האמריקני באירופה תרגל הבקעת מערך מבוצר כשבחוד העוצבה נמצאים כלים רובוטיים - בלתי-מאוישים; ורק אחריהם טנקים וחי"ר. התרגיל סימן את הכיוון, שאליו מתפתח הרכב הקרבי הלא-מאויש בלוחמת היבשה.
את ההבקעה ביצע צוות לחימה חטיבתי 2 מדיוויזיית החי"ר 1 האמריקנית, שמוצב כעת באירופה. צוות הלחימה שייך לחטיבת השריון 2, שמצוידת בטנקים אברמס M1A2 וברכב לחימה לחי"ר ברדלי. בראש הכוח נעו דחפורים רובוטיים טֶרייֶר מתוצרת בריטית, שפרצו את שדות המוקשים, שהגנו על היעד המבוצר. כך, נמנעו אבדות בשלב הקריטי הזה, וההבקעה נעשית בטוחה יותר. לדעת מומחים, זו בשורה גדולה לפּלָסים (לוחמי הנדסה), כיוון ששיעור האבדות, שנחזה לפלסים במהלך הבקעה, יכול להגיע לכמחצית מהכוח.
את הדחפורים טרייר נהגו חיילים בריטיים, שנמצאו כמה מאות מטרים לפני המכשול, בתוך רכב ברדלי אמריקני. טרייר שוקל כשלושים טונות, ומופעל על-ידי צוות של שניים. הדחפור יביל-אוויר במטוסי תובלה כבדים. הוא מצויד בכמה זרועות ובכף, שיכולות לבצע מגוון של עבודות עפר, ולפנות שדות-מוקשים. הניהוג נעשה ממרחק של עד ק"מ.
כמו-כן, הופעלו בתרגיל נגמ"שים מ-113 לא-מאוישים, שנשאו עליהם מתקנים למיסוך עשן, כדי להסתיר את ההבקעה. עוד הופעלו בתרגיל כטב"מים, שאספו מודיעין קרבי, והתריעו מפני שימוש בנשק כימי.
