החשב הכללי במשרד האוצר,
רוני חזקיהו, פרסם (יום ב', 16.4.18) את דוח ניהול החוב לשנת 2017 לפיו עולה כי מגמת הירידה ביחס החוב הציבורי (כולל חובות רשויות מקומיות) והממשלתי מהתוצר נמשכה זו השנה השמינית ברציפות. שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר עמדו על 60.9% ו- 59.2% (נמוך מהגבול העליון ע"פ אמנת מאסטריכט), בהתאמה המשקף ירידה של 1.4% ו-1.5% משנת 2016.
היקף החוב הממשלתי לסוף שנת 2017 הסתכם ב-747.1 מיליארד ש"ח לעומת 740.8 מיליארד ש"ח אשתקד. בנוסף, בשנת 2017 המשיכה מגמת הארכת תיק החוב כחלק מהקטנת סיכון המיחזור כך שהטווח הממוצע לפדיון (ATM) עלה לרמה הגבוהה אי-פעם מ-7.5 שנים ל-7.8 שנים.
בשנת 2017 העלתה חברת הדירוג S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל לתחזית "חיובית". העלאה זו מחזקת את איתנותה הפיננסית של המדינה בעיני המשקיעים הגלובליים ותמכה בביצוע הנפקה דולרית בינואר 2018 בהיקף של 2 מיליארד דולר אשר אופיינה בביקושי שיא של 18 מיליארד דולר.
סך הוצאות הריבית ביחס לתוצר המשיכו לרדת אף בשנת 2017 ועמדו על 2.9% לעומת 3.1% בשנה קודמת. סך הוצאות הריבית בשנת 2017 הסתכמו ב-37.1 מיליארד שקלים המשקפים ירידה כוללת של כ-500 מלש"ח. הוצאות הריבית על החוב הממשלתי (ללא אג"ח מיועדות) ירדו בכ-1.3 מיליארד שקלים, בין היתר, לאור מיחזור חוב בעלויות גיוס נמוכות, וכן בשל ייסוף השקל.
לעומת זאת, הוצאות הריבית על אג"ח מיועדות עמדו על 10.1 מיליארד שקלים (גידול של כ-700 מלש"ח), זאת לאור היקף הגיוס נטו החיובי באפיק זה. סך הסובסידיה השנתית השוטפת עבור איגרות חוב מיועדות הינה כ-6.9 מיליארד שקלים מהן 5.2 מיליארד לקרנות הפנסיה ו-1.7 לחברות הביטוח והמהווה גידול של כ-19% ביחס לסובסידיה של 5.8 מיליארד שקלים בשנת 2016. היקף הסבסוד מסך הריבית המשולמת עבור חוב לא סחיר הינו 68%.
כמו-כן, היקף גיוס גבוה של אג"ח מיועדות (כ-30 מיליארד שקלים) הביא לדחיקה של הגיוסים בחוב הסחיר, כך שהגיוס נטו (קרן בלבד) של החוב הסחיר היה שלילי ועמד על כ-10 מיליארד שקלים.