ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין אינה כפופה לחוק
חופש המידע, ולפיכך אינה חייבת למסור מידע על פעילותה וחבריה. כך קובע (יום ב', 16.4.18) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
אלי אברבנאל.
קבוצה של מתמחים שנכשלו בבחינה האחרונה של הלשכה ביקשו מבית המשפט לתת תוספת של 15 נקודות לכל הנבחנים - ובכך להעביר אותם. הלשכה טוענת, כי שיעור המעבר הנמוך אינו נובע מן הבחינה אלא מכישוריהם של הנבחנים. עתירה זו עודנה תלויה ועומדת. במקביל, ועל-מנת לבסס את טענותיהם, ביקשו המתמחים לקבל מידע רב על הוועדה: הנחיותיה בנוגע לבחינות, זהותם של הבודקים וקשריהם עם הלשכה, מידע על בדיקת הפרק הראשון של הבחינה, מדדים מפורטים על השאלות השונות ועוד.
אברבנאל קיבל את עמדת הלשכה ודחה על הסף את הבקשה לאחר שקבע, כי חוק חופש המידע - במסגרתו הוגשה - אינו חל על הוועדה. היא איננה "תאגיד שהוקם בחוק" והיא איננה גוף מבוקר בידי
מבקר המדינה - שתי הקטיגוריות שלטענת המתמחים יכולות להחיל עליה את החוק. זאת, משום שקיימת הפרדה מלאה בין הלשכה - העונה על הגדרות אלו - לבין הוועדה. המתמחים חויבו בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.
במקביל הורה אברבנאל לוועדת הבחינות למסור למתמחים את "התפלגות המסיחים" בבחינה - דוח ניתוח פריטים של כל חלקיה, כולל נתונים על אחוז המשיבים נכונה ולא-נכונה ונתונים נוספים. המתמחים טוענים, כי נתונים אלו יאפשרו להם להוכיח שאכן נפלו בה פגמים. אברבנאל דחה את התנגדות הלשכה למסירת נתונים אלו וקבע, שהם נחוצים להכרעה בעתירה העיקרית. אין המדובר בתרשומת פנימית, המסמך המבוקש אינו מתעד עמדות או מחשבות של הלשכה והוועדה, וגם אם הייתה זו תרשומת פנימית - עדיין היה גובר הערך שלה לצורך בירור האמת, הוא קובע.
אברבנאל דחה את בקשת המתמחים לקבל שבע קבוצות נוספות של מידע, ובהם ההנחיות של ועדת הבחינות, זהותם של בודקי הבחינות, קשריהם עם הלשכה ועוד. הוא אומר, כי לא עומדת לימינם זכות גילוי רחבה, אלא רק לגבי מסמכים העולים מתשובת הלשכה והוועדה לעתירתם - ובתנאי זה אין הם עומדים וטענותיהם בהקשר זה הן מלאכותיות.
