ועדת המשנה לנושא החלל שבוועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות התכנסה (יום ב', 18.4.18) לדיון מעקב נוסף לאחר שבדיון קודם התגלה כי המדינה הצליחה לגייס פחות ממחצית הסכום הדרוש לבניית ותפעול עמוס 8.
יו"ר הוועדה, ח"כ
יואב קיש, פנה לנציגי חלל תקשורת: "יש לכם לקוחות ממשלתיים, אבל אל תהיו בטוחים שהם יישארו אתכם, כי הממשלה יכולה להחליט לשמור את הידע הטכני בישראל ואתם עלולים למצוא עצמכם ב'ברוך' לא קטן. אני רואה שהרצון קיים אבל אין ביצוע. למרות האמירות בוועדה, לא נעשה תקצוב ומשרדי הממשלה לא שמים את היד כדי לפתור את הנושא ולמצוא את הכסף. חשבתי שאנחנו במתאר שאפשר להתקדם איתו וכרגע נראה שיהיו שני לווינים שיודעים 'לדבר' ביניהם. זה לא סתם מוגדר כצורך לאומי ואנחנו נשלם מחיר הרבה יותר כבד למשק". הוא הבהיר כי ידרוש תשובות ברורות לפתרון המצב בחלקו הסגור של הדיון.
פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה: "המלצת הוועדה דיברה על סדרה של 4 לווינים ברצף לאורך 12 שנים והתעשיה האוירית הייתה אמורה לייצר את הסדרה כדי להבטיח שמדינת ישראל תשלוט בתחום התקשורת כצורך לאומי ביטחוני. בקשיי הדיונים מול האוצר ירדנו בשלב הראשון מסדרה של 4 וקבענו שנמצא כסף ללווין הראשון. משרד המדע היה מוכן לשים שקל על שקל באופן יחסי, כדי לאפשר למסקנות הוועדה לצאת לפועל ולצערי הרב גורמים אחרים לא היו מוכנים להתכנס לדבר הזה והציגו קשיים של ביטוחים ועוד דברים שבזבזו זמן יקר ולא אפשרו לממש את מסקנות הוועדה".
יוסי וייס, מנכ"ל התעשיה האוירית: "אני מתריע 10 שנים על המצב ויש הרבה דיבורים, אבל בשורה התחתונה חברת חלל החליטה חד-צדדית להתקשר עם חברה זרה. אנחנו משקיעים לא מעט כסף מצדנו, ובמקביל למתאר התקציבי אנחנו רצים קדימה שלא ניתקע. עבר העידן שאנחנו חברה ממשלתית קלאסית, ואנחנו חברה עסקית. אנחנו לא ניקח עסקות בהפסד. אנחנו נענים לכל קונפיגורציה ועושים כל מאמץ לתת הצעה תחרותית, אבל כשאנחנו עושים לווין כל 4-3 שנים אין שום סיכוי שנהיה תחרותיים מול חברות שזה הקו הקבוע שלהן וזוכות לתמיכה ממשלתית מתמשכת. הסכומים המוצעים הם מזעריים וככה אי-אפשר לבנות תעשיית חלל. משרדי הממשלה למרות החלטת הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המדע לא מרימים את הכפפה. עברה שנה וחצי מאז ההחלטה ובינתיים יש הבטחות להקצאה של פחות מ-50% ממסקנות הוועדה. ממדרים אותנו מכל נתוני המו"מ וכתעשיה תחום החלל הוא הרבה מעבר לעמוס 8. אם לא יהיה עמוס 8 הידע שנצבר ילך לאיבוד, היכולת לשמור על קדמת הטכנולוגיה בתחום לוויני התצפית תושפע, ונמשיך לפתוח פערים מול המדינות סביבנו. בגרף ההשקעה בתחום האזרחי אנחנו עמוק בחלק התחתון של הרשימה מול מדינות העולם. אנחנו מתדרדרים במדרון שלא ברור סופו".
משה גולני, סמנכ"ל הנדסה חברת חלל תקשורת: "בניגוד למה שנאמר, אנחנו לא יכולים לסגת מההסכם עם חברת לוראל. חברת חלל תקשורת הזמינה בעבר 4 לווינים מהתעשיה האוירית ושניים מבחוץ, כך שאנחנו לא רואים שום מניעה לחזור לתעשיה האוירית בהמשך. כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה בעמוס 9 ו-10 צריך כבר היום להשקיע במרכיבי הפיתוח שהיו חסרים בעמוס 8 כדי שנוכל להיערך לפרויקט ישראלי בהתאם. הדברים מתקדמים מהר, שנתיים שלוש לאחר שעמוס 8 משוגר נידרש לשגר את עמוס 3. בסלוט - בנקודת השמיים, יש הרבה נכסים וברור שהיא מרכזית בלווין התקשורת. הסלוט שייך למדינה אבל היא נותנת זיכיון. החברה שלנו רשמה את כל הזכויות בנקודה של 4W. שמרנו על נקודות השמיים וכשאתה נרשם ב-ITU (ארגון התקשורת העולמי הכפוף לאו"ם) זה לא מספיק כי אם תוך שנים ספורות אתה לא שם טכנולוגיה שמשדרת, אתה מאבד את הנקודה לטובת הבא בתור. זה לא רק עמוס 7 שיש להחליפו בעמוס 8 מהר, אלא גם לייצר גיבוי לעמוס 3 שנמצא בשמיים ומתקרב לסיום חייו תוך שנים ספורות".
אשר ביטון, מנהל ספקטרום במשרד התקשורת: "בעולם הלווינות שם המשחק הוא תיאום בין התדרים. לפי המצב כרגע התיאום יכול לקחת אותנו לזמן רב בעיקר כשנשלחים רמזים משפטיים למי שייכות הזכויות. חייבת להיות ישיבה סביב שולחן אחד".
