אלימות מילולית - כמו פיזית

אלימות מילולית עשויה להצביע על מסוכנות דומה לזו של אלימות פיזית כאשר נבחנת הארכת מעצר - קובע (יום ג', 17.4.18) שופט בית המשפט העליון, אורי שהם. שהם קיבל את בקשת המדינה והאריך בשלושה חודשים את מעצרה של לורי שם-טוב, הנאשמת המרכזית בפרשת "הטרור הרשתי" שכלל איומים ועלבונות קשים ביותר כלפי שופטים, עובדי רווחה ועובדי ציבור אחרים. כתב האישום כולל 120 סעיפים העוסקים בהשמצותיה של שם-טוב, לה מיוחסות עבירות של הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, התחזות, העלבת עובד ציבור, לשון הרע ועוד. שהם אומר, כי העבירות המיוחסות לשם-טוב (לצידם של עו"ד צבי זר ומוטי לייבל, שהועברו למעצרי בית בבתי הוריהם) הן "מעשים חמורים ביותר, הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית העומדת על רף חומרה גבוה... המסוכנות הנשקפת מן המשיבה עולה בבירור מעובדות כתב האישום, כמו גם מעברה הפלילי, הכולל, בין היתר, עבירות של שיבוש מהלכי משפט. לכך יש להוסיף את העובדה, כי בעת ביצוע המעשים לכאורה, היה תלוי ועומד עונש מאסר מותנה, מעל לראשה של המשיבה, ולא היה בכך כדי להרתיעה מביצוע, לכאורה, של המעשים המיוחסים לה בכתב האישום". שהם מוסיף: "אין בידי לקבל את טענת בא-כוח המשיבה, לפיה לא נשקפת מן המשיבה מסוכנות גבוהה, מאחר שאין מיוחסים לה מעשים הכוללים אלימות פיזית כלפי המתלוננים. פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. "הביטויים הקשים בהם נעשה שימוש, לכאורה, על-ידי המשיבה, לצד היקפם הרחב של המעשים, המתפרשים על פני 120 אישומים נפרדים, מספרם הרב של נפגעי העבירה, והעובדה כי המשיבה פעלה, על-פי הנטען, באופן שיטתי תוך ניסיון להסוות את מקור הפרסומים, כל אלה מובילים למסקנה כי נשקפת מסוכנות גבוהה מהמשיבה, שאין להקל בה ראש". לצד זאת אומר שהם, כי אין לקבוע קטיגורית שלא קיימת שום חלופת מעצר אפשרית בעניינה של שם-טוב, אם כי נכון לעכשיו לא נמצאה חלופה כזאת למרות הבדיקות המעמיקות שביצע שירות המבחן. לכן האריך שהם את מעצרה של שם-טוב, אך ציין שאם תציג חלופה טובה יותר שתוכל למנוע ממנה לבצע עבירות נוספות - ניתן יהיה לשקול זאת ברוח חיובית. את המדינה ייצגה עו"ד נילי פינקלשטין, ואת שם-טוב - עו"ד יהונתן רבינוביץ.